ביקורת: open source - מופע המחול החדשני והמהפנט של להקת מריה קונג




אמש הוזמנתי לסקר את מופע המחול של להקת MARIA KONG הנקרא OPEN SOURCE. אף על פי שמעולם לא ראיתי מופע של מחול מודרני, החלטתי ללכת ולו רק בשביל השם המסקרן. כגיקית מדופלמת, אשר עובדת בחברה המציעה שירותי אינטרנט, ידעתי מהו פירוש השם קוד פתוח: זהו מונח הלקוח מתחום המחשבים, המגדיר קודי תכנות כפתוחים ונגישים לכל, וכל אחד יכול להוסיף, לשנות, לפתח, לשדרג, לשפר ולהפיץ אותו. וזה בדיוק מה שהרגשתי שלהקת מריה קונג עושה, אל שהיא פועלת ברבדים האנושיים והאומנותיים, ולא בתוכנות מחשב.

ההזמנה לסיקור המופע במופע בסוזן דלל הגיעה בטיימינג מושלם. אני ובעלי נכנסנו כבר לשגרה יומיומית אפורה, הכרוכה בשעות רבות של עבודה, והגיע הזמן לצאת וליהנות. אבל בינינו, קצת נמאס לנו משוב לצאת לסרט, שוב לצאת לתיאטרון או שוב לללכת למסעדה ולהיפגש עם חברים או משפחה. לכן, גם אני וגם בעלי קפצנו על ההזמנה שקיבלתי במסגרת חברותי במועדון Leaders, מועדון סגור לכותבים נבחרים מן "העיתונות החדשה", ושמחנו לבילוי קצת אחר. 

האמת היא שהייתי לא מעט שנים חברה בלהקת מחול של ריקודי עם. אך למרות זאת, אף פעם לא יצא לנו ללכת למופע מחול, ובטח שלא מחול מודרני, והסתקרנו מאוד. באנו עם ציפיות גבוהות מאוד, והלהקה לא אכזבה בכלל. ציפינו למשהו מיוחד, אבל לא ציפינו למופע כל-כך מרשים, בכיכובם של רקדנים מוכשרים מאוד, אשר לווו באפקטים מיוחדים של סאונד ותאורה ב- LIVE. לא היה רגע אחד משעמם על הבמה. כאמור, פעם ראשונה שאנחנו רואים מופע מסוג זה ופשוט הוקסמנו.

על מה המופע?
open source מגולל את סיפור ליל כלולותיה של אישה, רגע לפני מימוש אהבתה לבחיר לבה. המופע, הנמשך כשעה, מתייחס לשבריר השנייה שבו האישה מתבוננת במראה, והיא מתכוננת לקראת אחד הרגעים המרגשים חייה. לנגד עיניה צפים פחדיה העמוקים, הפנטזיות, הכמיהות, והתשוקות הכמוסות ביותר שלה, האובססיות והשליטה העצמית, והקו הדק המפריד בין תום בתולי לתאוות בשרים. אחת הסצנות המשקפות ביותר את הרעיון של המופע היא גם אחת הסצנות האהובות עליי: התאורה יוצרת מעין אפקט המזכיר מראה, והרקדניות היפיפיות  נעות אחת מול השנייה, כאילו אחת היא הבבואה של חברתה, בזמן שמוזיקה אלקטרונית קצבית מתנגנת ברקע.





סיפור האהבה של הערב מתרחש במעין עולם דיגיטלי, בו המחשבות, הרגשות וההתנהגויות המושפעות והנשלטות על ידי מגשים המשאלות. במופע, הוא משתמש בכפפות אלחוטיות השולטות על האפקטים של הסאונד והתאורה בזמן אמת ובביצוע חי על הבמה. מגשים החלומות הוא המושך בחוטים - הוא זה שמאפשר לדמויות להעז, לאהוב, לשקף את הצד האמיתי שלהן. המופע הוא נועז ופרובוקטיבי, אך גם טהור ומשקף את הצד הטוב של בני האדם, מן הצד השני. אין ספק שזוהי היתה הפקה יוצאת דופן, שלא רואים בכל יום.

מחול מודרני וביטוי עצמי פורץ גבולות
בניגוד לחוקים הנוקשים שאופייניים לסגנונות ריקוד אחרים, כמו בבלט, סגנון הריקוד הוא הרבה יותר חופשי ומשוחרר. הרקדנים משתמשים בגוף שלהם על מנת להביע רגשות. לעתים התנועות היו נראות לי מאולתרות על המקום, אבל בו זמנית חברי הלהקה היו זזים בסנכרון מושלם, כל אחד מביע בפניו ובתנועותיו את הרגשות של הדמות שהוא מייצג. זה היה מופע מרתק ומצוין, שהשאיר אותנו נפעמים.






הרקדנים הווירטואוזים נעים בחושניות על הבמה, ויוצרים חוויה מיוחדת במינה. גם אם לעתים קשה להביט בה - אי אפשר לנתק ממנה את המבט. המופע מייצג למעשה שני צדדים של אותו המטבע: איפוק ותום, לצד איבוד שליטה ומופקרות. הקהל ישב באולם בדממה מוחלטת, מהופנט מהרקדנים המפתיעים בכל פעם מחדש בתנועתם, בגמישותם ובשריריהם המפוסלים. הסיפור עצמו יוצר סקרנות טבעית ותחושת ריגוש שמאוד קשה לתאר אותה במילים. אהובה עליי במיוחד הסצנה שבה מתנגנת הנעימה sixteen going 17.




נושא המופע מעלה שאלות רבות אודות אופן בחירת ההחלטות שלנו, החיבור בין המודע ללא מודע, שאלות קיומיות כמו מי אני, ומה אני רוצה להיות, שליטה, פיקוח ובקרה. שאלות שונות הנוגעות למיניות שלנו ובעיקר הרבה מאוד מחשבות על יכולת התנועה שלנו. המוזיקה האלקטרונית שמלווה את המופע וכמובן הרקדנים עצמם גרמו לנו כל כך  להיות שקועים בתוך העלילה. הופתענו שהמופע נגמר כל כך מהר, כאמור - כעבור שעה.

יוצרי המופע
להקת מריה קונג הינה להקה המחברת בין יוצרים בינלאומיים (יוצאי להקת בת-שבע) והיא הוקמה לפני כחמש שנים בתל-אביב. האמנים שהגיעו ללהקה ממקומות שונים: ישראל, צרפת, רוסיה וברזיל חברו יחד על מנת להקים הפקות מיוחדות ומטורפות, המצליחות להשאיר את חותמן. הלהקה מופיעה ברחבי העולם וזוכה לתשבחות רבות.

על הכוריאוגרפיה: טליה לנדא בשיתוף חברי הלהקה. 
הרקדנים המשתתפים: ארתור אסטמן (ישראל), קרולין בוסארד (צרפת), לוסיאני קסטרו פונטלנה (ברזיל), אורי בן שבת (ישראל), יוסי טייב (במה), שחר ורכזון (תאורה), טל בן ארי (מוסיקה), עידן שמעוני (סאונד).
הפרומו של המופע


השורה התחתונה
 ב- Open Source הרקדנים מצליחים להביע המון רגש דרך תנועות הריקוד, הבעות פנים, בשילוב משחקי תאורה, אפקטים קוליים, קריינות ומוזיקה מהפנטת. הכל יחדיו, בשילוב עם כוריאוגרפיה דינמית יוצר תחושה ייחודית ומעניינת המושכת את הקהל הצופה עמוק פנימה לתוך העלילה.

זהו מופע עוצמתי, חדשני, מרגש, מטלטל, מהפנט, סוחף ומלא תשוקה, והשם שלו מעיד על עוד דבר: הוא פתוח לפרשנות אישית של כל אחד. יש שיתחברו יותר לנושא הטכנולוגי ולאופן שבו הוא משפיע על חיינו. אחרים יתחברו לכוריאוגרפיה המצוינת, היכולת והטכניקה של הרקדנים ויש מי שיתחבר יותר לצד הרומנטי שהמופע מציג, ובדגש לסצינה האירוטית שמגיעה לקראת סיום המופע, המתנגנת לצלילי השיר האתני והמרגש habib koite sirata. הוזמנתי לצפות במופע, ואני שמחה לציין שנהנתי מכל רגע. אז אם גם אתם רוצים ליהנות ממופע מחול מיוחד ואנרגטי, ולהיחשף ללהקת מריה קונג המוכשרת, אני ממליצה בחום!

ועוד משהו לסיום - ב 30.10.2013 מגיעה להקת מריה קונג לראשונה למועדון הבארבי בתל אביב, עם מופע הבכורה של ההפקה החדשה  "BACKSTAGE" - מופע שהוא עולם של סירנות מפתות, ספינות שנטרפו, קרבות, להקת רוק ומלחים שאבדו בזמן.  את המופע הזה אמנם לא ראיתי עדיין, אך זה מה שכתוב על המופע הזה:  "חוויה של 360 מעלות, בה החלל הופך לבמה אחת ענקית, המשותפת לאמנים ולקהל. מי שמחפש להיחשף לאמנות במה מדהימה, לצלול לעולם הקסום של מריה קונג וגם לתפוס בירה קרה זה המקום בשבילו."
נשמע מעניין!
הערה: פורסם במקור באוקטובר 2013

No comments