ביקורת סרט: אנני בגרסת 2015



תפוז הזמין אותי להקרנת טרום בכורה מיוחדת, המיועדת לבלוגרים בלבד, של הסרט "אנני" (Annie). הסרט הוצג אתמול בקולנוע רב-חן בקניון גבעתיים. כחובבת סרטים, ומחזות-זמר בפרט, כמובן ששמחתי על ההזמנה, אך מאחר ומדובר ברימייק לסרט כה אייקוני, האמת היא שקצת חששתי ולא ממש ידעתי למה לצפות.

על מה הסרט?

הסרט יוצא בישראל בטיימינג מושלם לקראת הבחירות, ותכף תבינו למה: גוויל "דדי" סטאקס (ג'יימי פוקס) הוא איל-תקשורת ואישיות פוליטית בכירה. הוא משיק קמפיין בחירות, ובעצתם של עוזריו האישיים, מאמץ את אנני (קוונזנה ווליס), ילדה יתומה שגרה בבית היתומים, אשר בניהולה של גברת האניגן המרשעת (קמרון דיאז). כל זאת במטרה לרכך את תדמיתו בקרב ציבור הבוחרים, בדרכו לחיים הפוליטיים. בזכות החן והכריזמה של אנני, היא מצליחה לכבוש את לבו של סטאקס. הוא מחליט למצוא את הוריה, ומציע פרס כספי להורים, אם רק ייצרו קשר עמו. אלא שהעלילה מסתבכת שאנשים רבים מחליטים להתחזות להוריה הביולוגיים של אנני. מר סטאקס עולה על מזימתם, חושף אותם ומקבל החלטה גורלית. מה היתה החלטתו? בשביל זה תצטרכו ללכת לראות את הסרט!


הנה הטריילר:





אנני גרסת 2015 - מה חדש?

למי שלא מכיר את המקור, אספר שמדובר בגרסה מחודשת לדרמה מוזיקלית סופר מצליחה משנת 1982 שהפך לשלאגר קולנועי באותה תקופה. הסרט בכלל מבוסס על מחזמר אהוב מברודווי, שגם הוא מבוסס על רצועת קומיקס יומית משנות ה- 20 העליזות. בקיצור - כבר אפשר לומר שמדובר במעין שמיכת-טלאים, שלא ניתן לדעת אם השלם יעלה על סך חלקיו, או שמא יאכזב, במיוחד לאור העובדה שהמחזמר המיתולוגי זכה עד היום בהמון פרסים, כולל פרס המחזמר הטוב ביותר,התסריט הטוב ביותר, הפסקול הטוב ביותר ואפילו עיצוב התלבושות הכי טוב.

אז הפעם גיבורת הסרט הצעירה היא לא ג’ינג’ית, חריפה ומתוקה, אלא ילדה אפרו-אמריקאית חמודה, שכובשת את המסך ואת הלב כבר ממבט ראשון.  השחקנית בתפקיד הראשי, ובעלת השם הבלתי-אפשרי, קוונזנה ווליס, היא אותנטית, ובכל פעם שהיא מוציאה משפט או שיר מהפה, הלב שלך פשוט יוצא אליה. המשחק שלה מרגיש מאוד אמיתי, משהו שלא מאפיין כל ילד פלא. את טייקון העסקים מגלם ג'יימי פוקס, השחקן-זמר המוכשר והסטנדאפיסט המוערך. בתפקיד המרשעת שמנהלת את בית היתומים קמרון דיאז המתוקה, שממשיכה לקבל תפקידים מרכזיים, למרות שהיתה מועמדת כמה פעמים על פרס פטל הזהב בטקס הראזי (פרס השחקנית הגרוע ביותר בטקס ההפוך לאוסקר) והשנה אפילו זכתה בו על תפקידיה ב"האישה האחרת" ו"סקס טייפ".

אז מה אני חושבת?

בהליווד אוהבים ללכת על בטוח, ולכן זה לא מפליא אותי שהלכו על שילוב של רימייק  למחזמר המיתולוגי מהעבר - ובכך הם נהנים מהשילוב הקטלני של "2 במחיר 1". אז מה חדש בכל זאת בסרט המעובד? הפעם החליטו ללכת על מוזיקת היפ-הופ, כצפוי מסרט מוזיקלי שרוצים להעניק לו ממד "מגניב", "נכון" ו- "עדכני". ואם זה לא מובן מאליו, אז עצם זה שעל הסרט חתומים הראפר JAY-Z והשחקן-זמר וויל סמית', הפכו את זה למובן מאליו. 

חייבת לציין שלמרות שראיתי את הסרט המקורי, אני כבר לא ממש זוכרת אותו. אחד הדברים שהפתיעו אותי בסרט זה הקשר בין המפיק JAY-Z לבין "אנני" - קשר שנוצר כבר בסוך שנות ה- 90, עם הסימפול שלו לשיר It’s the Hard-Knock Life. נראה שזה היה פשוט meant to be שיום אחד הוא גם יהיה חתום על הפקת הסרט. 

בכלל, השירים של אנני הצטרפו לרפרטואר שירי המחזות זמר האהובים ביותר מהרגע שהם נכתבו פחות או יותר. מי לא מכיר את השיר Tomorrow האופטימי והמתקתק? ועדיין השירים בעיבודם החדש, של הזמרת המצליחה סיה והמפיק המוזיקה גרג קורסטין עושים את העבודה, ומצליחים להתאים את הפסקול, בן ה- 40, לימינו אנו. גם הריקודים, עליהם חתום הכוריאגרף זאק וודלי, קיבלו טוויסט ומעוצבים בצורה מודרנית ומוצלחת. 

השורה התחתונה:

​הסרט עצמו כיפי ועשוי טוב, השחקנים המוכשרים שלוהקו לסרט יוצרים סרט מוצלח, מהנה וחביב, ומספקים שעתיים של הנאה צרופה, מרגשת ומשעשעת, שמעלה חיוך על הפנים ומשאירה אותו שם. אין ספק שהגרסה המחודשת לסרט הקלאסי יכולה לשמש כאסקפיזם טהור לכל בני המשפחה. למרות כל הספקנות והציניות שהגעתי איתם מהבית, אין ספק שיש בסרט משהו שאי אפשר להישאר  אדיש כלפיו: הוא כובש ונוגע, בדיוק כמו הדמות של אנני.

הסרט יעלה ביום חמישי הקרוב (26.02.2015) באקרנים ברחבי הארץ.

No comments