ביקורת הצגה: חולה אהבה משיכון ג' בתיאטרון הקאמרי




לקראת יום הולדת ה- 67 של מדינת ישראל, קיבלתי מייל מתיאטרון הקאמרי שהציע מגוון הצגות נהדרות במחיר שממזמן לא ראיתי - רק 67 ש"ח לכרטיס. ברור שקפצתי על ההזדמנות כדי לקנות כרטיסים לאחת ההצגות שכה חיכיתי להם - חולה אהבה בשיכון ג'. מי חשב שביום שישי אגיע לבכורה של ההצגה, ומוני מושנוב יישב שורה לפניי?...

אז למי שעוד לא שמע, הקאמרי העלה עיבוד לבמה של הסרט זוכה הפרסים מאת שבי גביזון. מדובר בהצגה שממשיכה את הטרנד האופייני של התיאטראות בשנים האחרונות: להפוך סרטים להצגות, כדי שהקהל יגיע. אז אחרי שיער, קזבלן, תעלת בלאומיך, הלהקה וכו', הנה מגיע תורו של אחד הסרטים האהובים משנות ה- 90.

הסרט עצמו יצא בשנת 1995, ואני פשוט נשביתי בקסמיו של גיבור הסרט - ויקטור, שאז גילם אותו משה איבגי. ויקטור מנהל תאנת כבלים פירטית קטנה מדירתו בקריית-ים, שבה הוא מתגורר עם אמו הקשישה. אל שכונתו האפורה והמתקלפת, הממוקמת בשולי הפריפריה, מגיעה יום אחד בלונדינית תל-אביבית ומגניבה ושמה מיכאלה (אגב אותה בלונדינית היא לא אחרת מאביגיל אריאלי, אחת ממנחות ערוץ הילדים בתחילת דרכו). ויקטור, אשר שידר לתושבי השכונה סרטים טורקיים על אהבות גדולות ובלתי אפשריות, נשאב כרגע בעצמו לתוך פנטזיה מסעירה. הוא מתאהב במיכאלה החמודה, שהגיעה להתנדב במתנ"ס המקומי, ומחזר אחריה בעקשנות אובססיבית, למרות שהיא דוחה אותו בנימוס פעם אחר פעם, ובהמשך גם באופן נחרץ.
ויקטור לא מרים ידיים, וממשיך להילחם על לבה. הוא מעביר מסרים דרך תחנת הכבלים שלו והוא להיות במרכז סיפור אהבה שאין לה כל סיכוי. זוה סיפור אהבה מתוק-חמוץ, מהסוג שגורם ללב שלך להתכווץ, שעוסק בקו התפר העדין שבין התאהבות לבין הטרדה.

כנערה, תמיד קיוותי להתאהב במישהו עד כדי טירוף, וחשבתי שהסיפור של ויקטור מרגש מאוד, והלוואי שיום אחד מישהו יתאהב בי ושאני גם אתאהב בו ככה. אבל רק כשהתבגרתי, פתאום הבנתי שזה לא מה שאני רוצה באמת. הבנתי שמה שאני באמת רוצה זו אהבה שפויה.

שלום מיכאלשווילי הוא זה שנכנס בהצגה לנעליו הגדולות של איבגי. שפת הגוף, האינטונציה והמשחק הרגישו כאילו איבגי הצעיר על הבמה, שמצד אחד זה יתרון לצופה, אבל מצד שני קצת התאכזבתי
 מהבמאית, עדנה מזי"א,שלא ניסתה להיות יותר מקורית או עכשווית. הרי זו לא חוכמה לשכפל את הסרט אחד לאחד. 

אין ספר שרואים שלמיכאלשווילי יש ניסיון על הבמות, והוא לא חושש להשתמש בכישוריו הקומיים על מנת להעלות את חיוך על פני הצופים. גם נהניתי מאוד מקטעי המוזיקה של יורם חזן ועמי רייס מכנסיית השכל, שהחליפו בהצלחה את קטעי המוזיקה של אהוד בנאי. 
קובי פרג' הצליח להגיע לאותן יללות של שמיל בן ארי בעודו זועק "אבלין אל תלכי" ואולה שור-סלקטר (שאני מכירה מהסרט "העולם מצחיק" ומההצגה "קברט"), ששיחקה את הרבנית לבנה, הצליחה להיכנס ללב בעוד הופעה כובשת. 


מאוד נהניתי מההצגה ואני ממליצה עליה מכל הלב, במיוחד אם אתם אוהבים סיפורי אהבה בלתי אפשריים עם סוף שיגרום לכם לחייך, אבל גם להזיל דמעה.


מחיר רשמי של כרטיס: 160 ש"ח ביציע, 200 ש"ח באולם.
הקליקו לרכישת כרטיסים במבצע.




No comments