חוויות מפלאשמוב ומסיבת לינדי הופ בתל אביב



ביני לבין מוזיקה יש סיפור אהבה ארוך, והשם שלי - שירלי - רק יכול להעיד על כך. מלבד עצם העובדה שאני פשוט אוהבת כל מה שקשור למוזיקה, כמעט מכל סוג שהוא, אגלה לכם סוד - אחד מחלומות הילדות שלי היה להיות מוכרת בחנות דיסקים, ואכן - התמזל מזלי והצלחתי לעבוד מספר שנים באחד מהסניפים הקטנים של חברת טאוור רקורדס (ז"ל). בחנות הייתי מעבירה את הזמן בהאזנה לכל הדיסקים שיש בחנות - וכך, בין היתר נחשפתי לעולם הג'אז. הרבה אנשים אומרים שצריך להתרגל לסגנון המוזיקלי הזה, שזה טעם נרכש. ויש בזה משהו - יש ג'אז שקשה להאזין לו, אבל מצד שני גם בסרטים של דיסני משולבים קטעי ג'אז נעימים ושמחים, שאפילו ילדים אוהבים. חשוב להבין שיש סגנונות שונים, וצריך להבדיל ביניהם ולהבין מה אתם אוהבים, ולא ישר לפסול קטגוריה מוזיקלית שלמה. חבל.


שנות העבודה בטאוור רקורדס הן שממינו לי את התואר שיש לי. לשמחתי במסגרת התואר שלי היו לי כ- 40 נ"ז שיכולתי לצבור בעזרת הרחבת אופקים. מפה לשם, מצאתי את עצמי יושבת בקורס שנקרא "תולדות הג'אז". בזמן שבחנות הדיסקים גיליתי שג'אז זה הרבה דברים, ידעתי שזה ז'אנר שפשוט מסקרן אותי, ושאני רוצה להכיר אותו לעומק. עניין אותי לדעת איך המוזיקה הזו נוצרה, אילו סוגים יש בה ועוד. זה היה אחד הקורסים הנפלאים שלי במסגרת התואר, פשוט הייתי מגיעה לשיעורים, מקשיבה בשקיקה למרצה שתיבל את השיעורים בעובדות היסטוריות מרתקות וגם נתן לנו להאזין לאינספור רצועות שירים, תוך שהוא מדגיש באמצעות נגינה בלייב על הפסנתר שבכיתה מגוון סגנונות. כך גיליתי שאני פשוט יכולה להקשיב שעות לראגטיים, דיקסילנד, בי בופ, בלוז, גוספל, סטרייד פיאנו וכמובן - סווינג.

אני אוהבת מאוד מוזיקת סווינג, בדגש על כזו שמנגנות "ביג בנדס" - תזמורות ג'אז גדולות, כאלה שהיו מנגנות במועדוני ריקודים ובילויים, בעיקר בשנות ה- 30 של המאה הקודמת. הן היו יוצרות מוזיקה שמחה וחזקה, כזו שאי אפשר להתעלם ממנה או להישאר אדיש. תזמורות גדולות שכאלה נוצרו על מנת להעניק למנגינות עומק, וכדי המוזיקה תמלא את כל האולם העצום, שהרי אז עדיין לא היו אמצעי הגברה טובים כמו שיש היום... לסווינג יש מקצב משלו - הוא קליל, מקפיץ ומהיר יחסית, והוא מתבטא בתנועה בולטת לעין (תנועות גוף, תיפוף, אצבע צרידה, מחיאות כפיים קצביות וכדומה). וזה בדיוק מה שהופך אותו ל- so fun!

במקרה בזמן ששהיתי בפייסבוק היה אירוע שתפס את תשומת לבי: פלאשמוב בסגנון לינדי הופ בדיזנגוף סנטר ביום שישי. ממש התלהבתי - גם פלאשמוב (ריקוד בהפתעה) וגם לינדי הופ? ברור שאבוא כדי להתלהב, ליהנות, לצלם ולתעד. אז הנה הסרטון שהכנתי עבורכם:



למי שלא מכיר, לינדי הופ הוא ריקוד ש"מתלבש" באופן מדויק על מוזיקת הסווינג. הוא התפתח בניו-יורק של המאה העשרים והשלושים, במקביל להתפתחות הסווינג. הריקוד מבוסס על ג'אז, סטפס וצ'ארלסטון בעיקר ומשלב גם אלמנטים נוספים. כמי שלמדה ריקוד במשך כ- 7 שנים, ומאוד מעריכה מחול, התרגשתי לראות את הריקודים שלא במסגרת "רוקדים עם כוכבים", במיוחד מאחר ואני כל כך אוהבת לראות אנשים רוקדים לפי מוסכמות מסוימות (ופחות בפריסטייל, כפי שנהוג כיום ברוב המקרים).כל הכבוד למגמת סווינג של DANCE TEL AVIV שאירגנה את האירוע ושעשתה שמח.




No comments