כותבת 100:
מה קורה בזמן האחרון בבלוגספירה?



מהרגע שאתה נולד, ועד לרגע שאתה הופך להיות אדם מבוגר, אתה משתנה. החיים שלך פשוט מקבלים תפניות, חלקם צפויות וחלקם פחות. וגם אתה משתנה. וגם אני, כמו כולם, עברתי תהפוכות, חלקם דרמטיים ומשמעותיים, וחלקם קטנים ובלתי מורגשים, אבל זה מדהים בעיניי מדהים ומעניין להסתכל על הדברים, כפי שהם קרו לאורך הזמן. כזו אני - בחורה שאוהבת להתרפק על העבר ולהתנתק מההווה. ובכל זאת, כמה שדברים אינם כפי שהיו, וזה בסדר, יש דבר אחד שליווה אותי מאז הרגע שלמדתי להחזיק עיפרון ביד - לכתוב. וכך, עוד כשתחום האינטרנט היה בחיתוליו, אני לא היססתי להכיר אותו.

אני זוכרת שכבר בגיל 11 ביקשתי מההורים שלי שירשמו אותי לחוג בספרייה העירונית - חוג מחשבים. אני יכולה להיזכר בשיעור הראשון שלו, כשפתחתי את המחשב ואז את הדפדפן הראשון שהכרתי - כמה זה היה נראה בעיניי קסום הלוגו של האות N עם הכוכבים הנופלים ברקע. אני תוהה כמה אנשים ישנם היום שמסוגלים להגיד, כן אני יודע על מה את מדברת - גם אני מתגעגע/ת לנטסקייפ. 



האינטרנט מתעורר לחיים
אני זוכרת שהייתי רצה מבית הספר הביתה, מבקשת מאימא או מאבא 20 שקלים, וטסה לספרייה כדי להתחבר למשך חצי שעה לאינטרנט, מרגישה כמו האקרית ברגע שאני מתחברת ב- MIRC ל- #israel (כן, מי היה מאמין שכבר אז סימן ההאשטאג היה קיים), גולשת ומחפשת חומר על... עב"מים, ואח"כ על דוסון קריק ופליסיטי.




בהמשך התחברתי ל- ICQ ולמסנג'ר. נרשמתי לאתרי היכרויות, מחפשת מקום שבו אפשר לסרוק תמונות לרשת - כי אחרת אף אחד לא ישים לב לפרופיל שלי. התאהבתי כמה פעמים, וגם התאכזבתי, אבל דבר אחד אף פעם לא איכזב אותי - עולם הבלוגים.

הפלטפורמה הראשונה שעליה כתבתי היתה הפלטפורמה של תפוז. הבלוג הראשון שלי נפתח אי שם ב- 2004. במשך למעלה מעשור פתחתי וסגרתי בלוגים - כל פעם כתבתי על משהו אחר, לפי התשוקה שבערה בי באותה הרגע. ביולי 2011 - חציתי את קו המיליון עוקבים בבלוג הראשון שלי. עוד ועוד גולשים הגיעו לבלוג - ותפוז היו משלמים בהתאם. התחלתי לראות כסף! אמנם לא משכורת, אבל בהחלט דמי כיס נאים שאיפשרו לי מדי פעם לקנות פיצה לארוחת ערב או לצאת לסרט ב- 3D.



אבל השנים הבאות, הביאו איתן שינויים
התחלתי ללמוד ולעבוד ואט-אט זנחתי את הבלוגים שלי. צצו להם אתרים ענקיים, אתרים להורדת שירים, סדרות וסרטים בצפייה ישירה. הכל נגיש - כאן ועכשיו, הרבה ובחינם. 

כדי לממן את הלימודים עבדתי בכל מיני מקומות בתחום התוכן. אני סוג של "ניצלתי" את העובדה שתוכן היה משהו שבלעדיו, האתר שלכם לא שווה יותר מדי. בינתיים צצו גם האתרים ששינו את חיינו, לטוב ולרע: פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב ועוד רשתות חברתיות. ואם אתה לא שם - אתה באמת לא קיים. הכול פה מהיר, אוטומטי, נגיש. רק תקליקו ותבחרו. 

לאט לאט המייל שלי הפך להיות מזבלת ספאם - הוצפתי בפרסומות רלבנטיות יותר ופחות ואם זה לא מספיק - עכשיו יש גם את הרשתות החברתיות שצריך להתעדכן בהם. רק עכשיו שמעתם שמשהו קרה? זה חדשות ישנות, כי זה פורסם לפני שעה...



באיזשהו שלב התחלתי לעבוד ככותבת בתחום ה- SEO (קידום אתרים אורגני). בראיון שלי, שאמרו לי שמה שנדרש ממני זה לכתוב 8 מאמרים ביום, הייתי בהלם - איך מייצרים כל כך הרבה תוכן ביום? אדם אחד מוציא 8 מאמרים ביום, כל יום? זה מטורף. איך אני אעמוד בזה? אבל הייתי חייבת כסף, כי יוקר המחייה וזה. ורציתי אתגר, אז הלכתי על זה...

בהתחלה, כשעבדתי בעבודה "מסודרת" בתור כותבת, כדי להעביר את היום דמיינתי שאני סוג של קארי בראדשו, גיבורת שנות נעוריי בסדרת הטלוויזיה המיתולוגית "סקס והעיר הגדולה". אבל עם הזמן, הרגשתי שהכללים ושהמסגרות כבלו אותי. התחלתי להרגיש כמו ציפור בכלוב של זהב. כן, יש לי עבודה קבועה, יש משכורת שנכנסת בול ב- 1 לחודש, אבל משהו חסר. אין מה להגיד, כדברי המשוררת: "מערכות יחסים (מכל סוג שהוא), לא משנה עד כמה הן טובות, הן בסופו של דבר פשרות".


עוד מאמר שכתבתי עלה לרשת, ועוד אחד, ועוד אחד... מדי יום הייתי כותבת כ- 8 מאמרים. 8 מאמרים על נושאים שלא עניינו אותי. בכל מקום שמעתי "התוכן הוא המלך", אבל אני הרגשתי כמו ליצן החצר או המשרתת. 

כשההתלהבות חוזרת
הייתי חוזרת הביתה בעיניים כבויות, אבל עם רצון עז לצאת מהתחושה הזו - אז כתבתי קצת בישראבלוג, בסלונה, ניסיתי את וורדפרס... ואז יום אחד הגעתי לבלוגר. נדלקתי! חזרו אליי הפרפרים בבטן, תחושת ההתרגשות, ההתחדשות, שבירת השגרה... אני כאן! האור שבפנים אולי דעך, אבל לא כבה, ועכשיו הלהבות בוערות! מה זה בוערות?! משתוללות כמו בנר של Bath and body works!


video



האינסטינקט שלי היה להעתיק לפה את התכנים שנראים לי מתאימים מהבלוגים שלי בתפוז, אבל תוך כדי התחלתי לכתוב עוד ועוד פוסטים חדשים ומפה לשם הפכתי לבלוגרית לייף סטייל. הבלוגספירה של תפוז לא סיפקה לי את מה שרציתי - היא כבר מיושנת, לא מעלה את התמונות שאני רוצה, לא מעלה את הטקסטים שאני רוצה ובקיצור עושה הרבה בעיות. 

אם יש משהו שאני לא אוהבת זה שינויים, אבל הרגשתי שאני חייבת את זה לעצמי. חייבת שינוי כלשהו בחיי, שיחזיר לי את הצבע הוורוד ללחיים. משהו שיחזיר לי את הטעם לחיים. אז עזבתי את הבלוגספירה בתפוז ועברתי לבלוגר. ואולי זה היה לטובה, כי פתאום התחלתי לקבל הזמנות להשקות, נוספו לייקים ועוקבים, מיילים מפרגנים, אנשים מזהים אותי ברחוב ומחלקים מחמאות. זה תמיד מפתיע אותי שאשכרה יש מי שקורא אותי ועוד אוהב את מה שאני כותבת. איזה כיף :)

ואז גיליתי את זה...
מסתבר שכאילו חזיתי את העתיד. תפוז נרכשה על ידי קבוצת קו מנחה, המונה אתרי אינטרנט שונים, בהם אייס, תקדין, ביזפורטל ועוד. אחד הצעדים המשמעותיים שעליו החליטו לאחרונה על ידי הבעלים החדשים הוא להפסיק את התשלום לבלוגרים לפי מספר הצפיות והכניסות לרשומות.

התשלום לבלוגרים בוצע בעבר כי 
פעם היו בטוחים כי הפרסומות שמופיעות על גבי הבלוגים, מקבלות חשיפה בהתאם למספר הפעמים שגולשי הבלוג התעניינו בתוכן שיצר הכתוב. אלא שאליה וקוץ בה - ככל שאנשים התחילו "לבלות" זמן רב יותר באינטרנט, הם גם פיתחו "עיוורון" לפרסומות, במיוחד כאשר הן לא ממוקדות.

מי יציל את הבית שלי?
אם כך, התשלום יבוטל לאלתר. בתאריך 24/7/15 יתבצע התשלום האחרון שההנהלה חייבת לבלוגרים. במקביל, ההנהלה מבצעת מהלך שבסופו הממשק לא יראה רק טוב יותר, מעוצב יותר ועדכני יותר, עם ממשק משופר להעלאת תכנים, שיהיה נוח, מהיר ופשוט יותר. בתפוז מתכוונים לערוך מהפך ולהתמקד באיכות הכתיבה ולהגדיל את הפוקוס על הבלוגר. מצד אחד היא כאילו מיישרת עם קו שאר הפלטפורמות שאינן משלמות כסף לאירוח בלוגרים, מצד שני מדובר בצעד שעלול להבריח לא מעט בלוגרים, חלקם כותבים מוכשרים וטובים.

עם זאת, צריך לזכור כי 
בשנים האחרונות תפוז הפכה לפלטפורמה לא רק לבלוגרים נאמנים אלא גם לאינספור מקדמי אתרים, שכרגע מספימים את הרשת כולה ואת עולם הבלוגספירה בפרט. קשה לי להבין למה תפוז מתכוונים כשהם כותבים שהם מאמינים באיכות. האם הם מתכוונים לשים "שומרי סף" שימנעו ממקדמי אתרים להעלות תכני-זבל? האם זה יהיה סופו של ענן התגיות המפורסם שנראה כך:


לצד החדשות השנויות במחלוקת בוצע מהלך נוסף בממלכה הכתומה: מהלך נוסף שבוצע הוא השקת מועדון הבלוגרים VIP, שחרת על דגלו לספק הזמנות לסרטים, הופעות, טיולים בארץ ובחו"ל, ספרים, מסעדות, אירועי השקה, מוצרים חדשים להתנסות וכל זאת - לפני כולם. 

האם המהלכים האלה ישנו את הבלוגספירה כפי שהכרנו אותם והכתום יהפוך להיות השחור החדש? קשה לי עדיין לקבוע חד משמעית. אשמח לשמוע מה יש לכם להגיד לומר בעניין.

No comments