תחפושת זוגית לפורים: הנסיכה ליאה והאן סולו ממסע בין כוכבים



פורים הוא החג האהוב עליי. במשך חודשים רבים אני חושבת על התחפושת שלי ומנסה לעודד את בן זוגי להתחפש איתי, שזו משימה לא פשוטה בכלל, מאחר והוא ממש לא מתחבר לקונספט של תחפושות.

השנה כבר מלפני כמה חודשים זה היה לי ברור למה להתחפש. בדיוק יצא הסרט החדש של מלחמת הכוכבים, והחלטתי שאני אהיה הנסיכה ליאה ובובי יהיה בן הזוג שלה - האן סולו. 
אכן, בעלי היקר התרצה, נתן אור ירוק ומפה וכבר התחלתי להרגיש פרפרים בבטן.


חודש לפני פורים נתקלתי במודעה בפייסבוק של מחסן תלבושות בעין ורד שנקרא "הארנב הלבן". המקום הציע 50% הנחה על השכרת תלבושות כשבתמונה של המודעה היו בדיוק התחפושות שרציתי. כבר באותו השבוע הרחקנו עד לעמק חפר, בתקווה שתהיינה תחפושות במידה שלנו.

הגענו למושב שמתהדר לו באווירה מאוד פסטורלית וחמימה. את פנינו קיבלה עדי הסטייליסטית ששמחה מאוד לעזור לנו ולא ויתרה עד שמצאה הבגדים האידיאליים עבורנו. מסתבר שמדובר במחסן תלבושות שמשמש בעיקר אנשים מתחום התיאטרון והמחול וזו פעם ראשונה שהעסק הציע תחפושות להשכרה לקהל הרחב. השארנו פיקדון, שלמנו על התחפושות ועשינו את דרכנו הביתה שמחים וטובי לב.




זוהי פעם ראשונה שאני מתחפשת לנסיכה בחיי, והתרגשתי מאוד. תמיד אמרתי שחלום חיי זה להיות נסיכה בדיסנילנד ולברך את האורחים לשלום, ואכן ילדים ברחוב, בעבודה ובמסיבה המשפחתית הביטו עלי בהערצה ושמחו מאוד לשחק עם חרב הלייזר שלי (למרות שבמקור לא היה לליאה חרב, אלא רק לאבירי הג'דיי).

רוח שטות נחתה עליי והחלטתי לעצור בדרך למסיבה וקצת לעשות שטויות עם החרב. התוצאה לעיניכם.


ראיתי המון סרטונים ביוטיוב על איך להכין את הקוקיות המפורסמות ( המכונות buns), ואיך להתאפר כמו ליאה, אבל התסרוקת נורא היתה לי קשה, למרות שהתאמנתי עליה בלילה ובבוקר, ובאיזה שלב החלטתי לוותר, אבל לבסוף בחורה חמודה מהעבודה שלי עזרה לי ויצרה buns מושלמים :) בחורה אחרת איפרה אותי עם נצנצים כסופים ששדרגו את הצללית הכסופה שלי.


בבוקר היתה בעבודה פעילות נחמדה של החלפת משלוחי מנות ודוכני עם דברים מתוקים וכל מיני פעילויות לילדי העובדים, ובערב כבר חגגתי עם המשפחה.




בנוסף לכל זה, גם השתתפתי במשחק ענקי של גמד וענק וקיבלתי משלוח מנות ענקי עם שליח עד הבית!

ומה הדבר היחידי שאני מצטערת עליו השנה? בשנים האחרונות אני מבלה בפורים בעבודה, ולא יוצא לי להיות בעדלאידע. השנה גם הבנתי שהעירייה ממש השקיעה, ובמקום הבמות המסורתיות בסטייל שהוא יותר מזכיר את הקרנבל הברזילאי, הפעם הלכו על בלוני ענק, יותר בסגנון המצעד המסורתי של מייסיס בניו יורק, שהפך כבר למסורת בחג ההודיה. 

לסיכום, השנה היה לי חג ממש כייפי, מושקע ושמח! ואיך לכן היה? ספרו לי בתגובות - למה התחפשתן ואיך חגגתן?


נ.ב.
אם אתן עדיין מחפשות רעיונות לתחפושות, אתן מוזמנות לבקר בלוח ההשראה שלי בפינטרסט:




No comments