החיים לפי שירלי - חג האורות בתאילנד - יי פנג ולוי קטונג
טיולים ואטרקציות

חג האורות בתאילנד – חלומות מתגשמים

ב- 2015 נתקלתי באיזה סרטון בפייסבוק שבו אדם הראה איך מלא פנסי נייר מוארים משוחררים בו זמנית לשמיים, בחג האורות בתאילנד. אני זוכרת שמאוד התרשמתי מזה, וביני לבין עצמי החלטתי שיום אחד אני אמצא את המקום שבו נערך הטקס הזה, ואראה אותו במציאות. שמרתי תמונה על לוח החזון שלי, ולא האמנתי שתוך שנתיים החלום הזה יתגשם.

לפעמים יש רגעים במציאות שמרגישים קצת כמו בסרט של דיסני. ככה אני הרגשתי כשעמדתי על הגשר בצ’אנג מאי, יחד עם עוד אלפי אנשים ושיחררנו יחד פנסי נייר מוארים בשמיים. זה ממש הזכיר לי סצנה מתוך הסרט פלונטר, שבו רפונזל שרה את השיר המפורסם “I CAN SEE THE LIGHT”.

חג האורות בתיאלנד, שנקרא גם לוי קרטונג או יי פנג, הוא פסטיבל צבעוני, מרשים וגדול. החג נחגג בחודש נובמבר בתאריכים משתנים, במשך כמה ימים רצופים. הוא נועד לסמל את סיום עונת המונסונים ולהודות לאלים על גשמי הברכה, והתאילנדים בוחרים להודות לאלים באמצעות מחווה מוארת ומדהימה (אם כי ככל הנראה מאוד מזיקה לסביבה): הם מפריחים לאוויר פנסי נייר שבתוכם חתיכת עץ בוערת, ומכינים מנחות המונחות על מעין סירות קלקר שעשויות מעלי בננה ובמבוק בצורת לוטוס, שנשלחות על מימי הנהר. המטרה – להלל ולרצות את בודהה, ולהביא למאמיניו מזל טוב. יש גם מי שאומר שזה אקט סמלי שמאפשר לשחרר את הדאגות אל השמיים ולהיות חופשיים, שמחים ומרוצים יותר.

איך שהגענו למלון, הפקיד סיפר לנו בדיוק מה הולך לקרות במהלך החג – היכן תתקיים תהלוכה, איפה ניתן להצטרף לחגיגה ולהעיף פנס מנייר משלנו, ושמח גם לתת לנו אביזרים בחינם כדי ליהנות עם ההמון שהגיע לעיר במיוחד כדי לציין את החג.

 

החג מתקיים בכל רחבי תאילנד, אך צ’אנג מאי, נחשבת למקום הכי טוב לחגיגות של חג האורות התאילנדי. כבר כשיצאנו מהמלון בשעות הערב המוקדמות יכולנו לראות אלפי פנסי נייר על פני הלילה השחור, והמחזה בהחלט מדהים. האורות מנצנצים מרחוק, אך קרוב יותר מהכוכבים וכל הפנסים עפים בשמיים לאותו הכיוון.

טיול בצ'אנג מאי

ביום הראשון של החג הלכנו עם כל התיירים לכיוון אחד הגשרים המפורסמים של העיר – Nawarat bridge כדי לנסות ולהעיף את הפנס שקיבלנו ולשלוח את הקרטונג על מי הנהר. הצפיפות באזור היתה בהחלט מורגשת.

 

חלק מהאנשים התייאשו מלהגיע לגשר והתחילו להפריך את פנסי הנייר באמצע הרחוב, אלא שהם לא לקחו בחשבון עצים בסביבה, חוטי חשמל ושאר אלמנטים שבהם פנסי הנייר עלולים להסתבך. ראינו הרבה פעמים הסתבכויות שכאלה, שבנס לא הסתיימו באסון.

CHIANG MAI

אחרי שספגנו קצת מהאווירה, החלטנו לחזור למלון ולהמשיך לצפות ביופי מהחדר שלנו, מרחוק ודי ויתרנו על האפשרות להצטרף לחגיגות באופן רשמי…

 

למחרת היה מתוכנן היום האחרון של החגיגות, שבו מתקיימת תהלוכה גדולה, טקסי נזירים ברחבי העיר ועוד. בדרך לעיר העתיקה של צ’אנג מאי עצרנו באחד המנזרים, ומסתבר שהטקס של הנזירים היה כבר בשלבי סיום. עדיין מאוד אהבנו לראות את המקדש, הנזירים שמדליקים נרות ומתפללים, ולראות את הקישוטים במתחם.

חג האורות התאילנדי

משם מיהרנו להספיק לראות את התהלוכה הגדולה והמדוברת. אלא שלא שיערנו שהתהלוכה, שהיה כתוב שתתקיים בין השעות 19:00 ועד 23:00 אכן תהיה כל כך ארוכה ותימשך כל כך הרבה שעות…. היינו בטוחים שנסיים לראות אותה תוך חצי שעה-שעה לכל היותר. טוב, יש אמת בפרסום. אכן התהלוכה גדולה.

התהלוכה הגדולה

באיזשהו שלב נהיינו רעבים וראינו שהבמות הגדלות, הרקדנים שלבושים בתלבושות מסורתיות, הנגנים והאקרובטים – די חוזרים על עצמם… אז עזבנו עוד לפני שהתהלוכה נגמרה והלכנו לאכול.

משם המשכנו לכיוון הנייט בזאר, רק כי הוא היה על הדרך למלון שלנו. אלפי תיירים הסתובבו בין הדוכנים יחד איתנו, והכול היה נראה לי כל מיני פיצ’קס חמודים, אבל שאין לי ממש מה לעשות איתו. אז באיזשהו שלב פשוט החלטנו לחזור למלון ולצבור כוחות לקראת מחר – כי מצפה לנו חוויה אחרת, שמעולם לא חווינו. מחר אספר לכם עליה כשנחזור… אבל בינתיים – לילה טוב.

תגובות

תגובות

Leave a Reply

*