טיפים לבלוגרים: איך לצלם תמונה טובה לפוסט, לסטטוס או לאינסטגרם

המון זמן שאני חושבת לפתוח פינת טיפים לבלוגרים, ולחשוף את הסודות שלי בתור בלוגרית לייף סטייל ותיקה. סופסוף התפנה לי קצת זמן והחלטתי לגשת למלאכה. לפני שפגשתי את אמיל הצלם, ביקשתי מכם לשלוח שאלות, ואכן לא מעט בלוגריות שלחו לי במייל וברשתות החברתיות. זה מעולה ורציתי להודות לכן על כך!

הכנתי לעצמי את השאלות ונפגשתי עם אמיל הצלם המוכשר כדי לקבל ממנו טיפים לצילום מוצלח לבלוגים ולמדיה החברתית, באמצעות מצלמות פשוטות, מקצועיות וגם באמצעות הסלולר. אמיל עוסק בצילום מאז שהיה ילד, וכיום הוא צלם מבוקש שעובד עם לקוחות פרטיים ועסקיים כאחד, ביניהם גם סלבריטאים, בארץ ובחו”ל. הוא מתמחה בצילום לכל מטרה: מחתונות ואירועים, דרך צילומים לצורכי מסחר ושיווק, כולל צילום סיור וירטואלי. 

והנה אני מביאה במיוחד עבורכם את עיקרי הדברים ששוחחנו עליהם. שימו לב שעל כל התמונות ניתן להקליק כדי לראותן אותן בגודל מלא.

אמיל, לי יש מצלמה FinePix HS30 של Fujifilm, שהיא מצלמה חצי מקצועית. יש לה המון פונקציות, אבל אני תמיד בוחרת בפונקציה האוטומטית. אילו פונקציות במצלמה כל מי שעוסק בצילום חייב להכיר?
רוב האנשים מצלמים כמוך, בפונקציה האוטומטית: הם מכוונים לעבר אובייקט ופשוט מקליקים. אבל האמת היא שבדרך הזו לצלמים אין בכלל שליטה על איכות הצילום והתוצאה הסופית, וחבל. הפונקציה האוטומטית לא יודעת מה הנושא בתמונה שלך. 

אני רוצה להדגיש את הפונקציות הבסיסיות, שברוב המצלמות יש: קודם כל, אני ממליץ בחום להשתמש במצלמה שמאפשרת להשתמש בפונקציה שנקראית “מנואל” (Manual). קל מאוד לדעת אם יש אותה במצלמה – היא מסומנת באות M. הפונקציה הזו מאפשרת לנו שליטה ידנית על רמת הרגישות של המצלמה ׁ(ISO), מהירות התריס ומפתח הצמצם. שינוי מהירות התריס ושינוי גודל הצמצם גורמים לתמונה להפוך לכהה או לבהירה יותר, הם משפיעים על חדות התמונה ובאופן כללי על איכות התמונה.

מה זה ISO?
לרוב המצלמות יש כפתור ISO, שקשור לרגישות החיישן של המצלמה לאור. באופן כללי ניתן לומר שככל שה- ISO נמוך יותר, כך התמונה תצא יותר איכותית. נעלה אותו רק כשאין לנו ברירה – כשהתאורה חלשה ושהסיטואציה מחייבת אותנו, מבחינת התריס והצמצם (ראו בהמשך). סיטואציה כאלה יכולות להיות לדוגמה: צילום דיוקן או ספורט בתאורה חלשה, צילום מאקרו וצילום לילה עם חצובה. חשוב לדעת שכאשר ה- ISO גבוה, למשל, אנחנו מקבלים תמונות מגורענות וגם אנחנו לפעמים מאבדים פרטים חיוניים בתמונה. 

במצלמה שלך קיים: ISO 100, 200, 400, 800, 1600, 3200, 6400, 12800. כל קפיצה של מספר נקראית “סטופ”. ככל שאנחנו מעלים את ה”סטופים”, אנחנו חייבים להקטין את מהירות התריס ולסגור את הצמצם. כדי לשלוט על ה- ISO, פשוט לוחצים על הכפתור שלו, שנמצא מצד שמאל למעלה, ובוחרים את הרמה המבוקשת.

מה זה צמצם?
צמצם זה גודל המפתח או במילים אחרות “החור” שדרכו נכנס האור. תפקיד הצמצם מזכיר את תפקיד האישון בעין האנושית. הוא מסומן כ- f/x, כשה- x הוא מספר בטווח של 1 עד 20 בדרך-כלל. ככל שה- x קטן יותר, כך נכנס יותר אור (וניתן לצלם במהירות תריס גבוהה יותר). 

כשה- x גבוה (למשל f/13), התמונה חדה יותר וזה מתאים למצבים של אור יום למשל – הכל יהיה בפוקוס. 
אבל כשהתאורה פחות טובה, כמו בלילה במסעדה או בהופעה, יש צורך לרדת ל- f נמוך (למשל f/1.4), ואז גם חדות התמונה יורדת. אפשר גם לשנות ל – f נמוך יותר כשרוצים שמה שבמרכז התמונה יהיה בפוקוס ומה שמאחוריו – מטושטש.

לצילום נופים ובניינים כדאי לבחור f גבוה (צמצם סגור) ומהירות צילום יחסית נמוכה. 
לפרוטרטים עם רקע מטושטש, כדי לבחור f נמוך (צמצום פתוח), ומהירות צילום יחסית גבוהה.

במצלמה שלך קיים F3.2 עד F11. כדי לשלוט עליהם את צריכה ללחוץ על הכפתור שמסומן ב- פלוס ובמינוס. הכפתור הזה שולט גם על התריס, אם את לוחצת עליו פעם נוספת.

מה זה תריס?
נדמיין את המצלמה לברז. הצמצם עוזר לנו לקבוע האם נקבל זרזיף מים או שטף מים חזק, בעוד שהתריס עוזר לנו לקבוע את משך הזמן שהברז פתוח או במילים אחרות – את מהירות הצילום. הוא עוזר לנו לקבוע את משך החשיפה וכמות האור שתיכנס לחיישן: אם אנחנו מצלמים בתנאים של תאורה חזקה, אנחנו נצטרך מהירויות תריס גבוהות יחסית בכדי שלא תישרף לנו התמונה. בתנאים של תאורה חלשה נשתמש במהירויות תריס נמוכות יותר, כי אנחנו צריכים שיהיה כמה שיותר אור.

מהירות התריס נמדדת בשניות או בחלקי שניות: בעוד המספר 1 עם גרשיים פירושו שהתריס פתוח לשנייה, המס’ 4”, פירושו שהתריס פתוח ל- 1/4 שנייה. ככל שהתריס פתוח יותר זמן – כך יותר אור ייכנס. מהירות תריס גבוהה יחסית – 1/500 שנייה ומעלה – גורמת לתנועה להיראות קפואה (טוב למשל לתיעוד דולפין קופץ מהמים), ואז צריך לפתוח צמצם ולהעלות את ה- ISO. לעומת זאת שמהירות תריס איטית (למשל 4″) תגרום למריחה, כלומר העצם להיות בפוקוס ולשוליו להטשטש, כך שיראה כאילו הוא נע (למשל נחל זורם, תנועת מכוניות, שבשבת וכו’), ואז צריך לפתוח צמצם ולצמצם את ה- ISO.

אצלך במצלמה יש מ- 5″ ועד 4000. מה שצריך לזכור ש: בשניות (מספרים עם גרשיים) ככל שהמספר גבוה יותר – כך נכנס יותר אור. בחלקי שניות (מספרים ללא גרשיים) ככל שהמספר נמוך יותר- כך נכנס יותר אור.

רוב הבלוגריות מצלמות באמצעות מכשירי סלולר, ולפי מה שאני בעצם מבינה, זה לא משנה עד כמה הסלולר שלי מתקדם וחדיש. בלי שליטה על התריס, הצמצם והחשיפה, קשה לקבל תוצאה איכותית. ובכל זאת, על מה אתה ממליץ כדי לשפר את איכות התמונה?
אני יכול להבין שבלוגרים לא אוהבים להסתובב עם חצובה גדולה לכל מקום. חלקם יכולים להרגיש שזה כבד, מסורבל ושזה הורס את הרגע הספונטני. הדבר הכי חשוב שצריך הוא חצובה קטנה או מוט סלפי. את שניהם אפשר להשיג באיביי בזיל הזול (כ- 40 ש”ח ב- ebay). אם יש לכם חצובה למצלמה, אפשר לקנות תפסן לסלולר. זה פריט שניתן להשיג בכל חנות שקונים סמארטפון או באייבי (מחיר כ- 20 ש”ח ב- ebay) ואז פשוט מתקינים אותו עם המכשיר הנייד על החצובה.

רוב הפעמים התמונות שמצלמים ללא מוט סלפי או חצובה מאמצות את הידיים, ואז נוצר רעד קל שגורם לתמונה להיות מטושטשת, גם אם מפסיקים לנשום לשנייה. לפעמים גם רוח יכולה לגרום למצלמה לרעוד. אבל אם שמים את המצלמה בחצובה או במוט סלפי שקשורים לכיסא או לשולחן כלשהו, בהחלט ניתן לצלם מבלי לאמץ את הידיים וכך להשיג תמונות מוצלחות. 

באתר שלי אני נותן טיפ מעולה למי שלא אוהב להשתמש בחצובות: כל מה שצריך זה חוט חזק באורך של כמטר וחצי שמחברים למצלמה. לאחר שמוצאים עמדה מתאימה לצילום, פשוט שולפים את המצלמה עם החוט, דורכים על הקצה שלו, מותחים אותו ואת המצלמה מעט כלפי מעלה, וכך מייצבים את המצלמה, מצלמים בקלות ומקבלים תמונה טובה ולא מטושטשת.


הרבה פעמים אני מצלמת בשעות הלילה ונוצר מעין “גרעון” בתמונות. ממה זה נובע וכיצד ניתן להימנע מכך?
זה מתקשר למה שדיברנו בתחילת הראיון. למה שאת מתארת קוראים בשפה המקצועית “רעש”. זה יכול לנבוע בגלל תאורה לקויה (למשל – יום מעונן, שעות ערב/ לילה, מועדון חשוך וכו’), זום לא מתאים, רעידות וכדומה. כשאת מצלמת בלילה ובכלל בזמן חשיפות ארוכות, חייבים להקפיד על יציבות המצלמה, כי כשהיא מקובעת, החדות טובה יותר. כל תזוזה, ולא משנה כמה היא קטנה, תגרום לחוסר חדות. חשוב גם לצלם על ISO נמוך. הייתי ממליץ לנסות לצלם ב- ISO שהוא בין 200 ל- 400, ולנסות לפתוח את הצמצם ולהוריד את מהירות התריס. כמו כן שווה להשתמש בפונקציה של טיימר – להניח את המצלמה על חצובה או במקום יציב כלשהו, להפעיל את הטיימר ואז המצלמה מקובעת בזמן שהיא מצלמת ולא זזה.

גם כשאני עושה זום מרחוק על אובייקט כלשהו, נראה שהתמונה מתעוותת. יכול להיות?
כן. זום הוא המצאה נפלאה המאפשרת לשלוט על הפריטים שנכנסים לתמונה ונשארים מחוצה לה. הנטייה של רוב האנשים היא לקנות מצלמות עם יכולת זום גדולה ככל הניתן. אלא ככל שעושים זום גדול יותר, צריך להתפשר על פרמטרים אחרים: מהירות המפתח של העדשה הופכת למוגבלת, חל עיוות גיאומטרי וכרומטי, קיימת רגישות יתר לרעידות ועוד. לכן תמיד עדיף להתמקם קרוב ככל הניתן לאובייקט שמצלמים. במצלמות יש זום דיגיטלי ואופטי, ומה שחשוב זה הזום האופטי. כדי לצלם תמונה איכותית, צריך להשתמש אך ורק בזום האופטי.

אפרופו צילומי לילה וסצנות חשוכות – האם כדאי לצלם עם פלאש או לוותר? התחושה שלי היא שהפלאש יותר מזיק מאשר מועיל.
את צודקת במובן מסוים. פלאש גורם לפרטים בתמונה להיעלם ומשטח אותם. לפעמים תמונות של חובבי צילום נראות כמו “פלקט” או כאילו יצאו “מפוטו רצח” בגלל שימוש בפלאש. הייתי אומר שעדיף להימנע למי שלא צלם מקצועי. עדיף לשלוט על התמונות באמצעות ויסות של ה- ISO, הצמצם והתריס.

כדי לצלם תמונות נוף טובות בשעות הערב ובזמן שקיעה, צריך לכבות את הפלאש, אך צריך לקחת בחשבון שהמצלמה תידרש לזמן חשיפה ארוך יותר כדי לקבל מספיק אור לתמונה טובה. חשיפה ארוכה דורשת יציבות, ולכן יש להשתמש בחצובה או להעמיד את המצלמה במקום יציב כלשהו ולשים טיימר ורק אז לצלם.

מה הזמן הטוב ביותר במהלך היום לצורך צילומים?
אחד הדברים החשובים ביותר לצילום מקצועי של מוצרים ומזון שאת מקבלת לסקור, זה להבין את האור, והוא במיטבו בשעות הבוקר, כשנכנס אור בכיוון אחד, וקרני השמש אינן ישירות. חלון דרומי הוא מושלם לתאורה אחידה במשך היום. תאורה זו טובה גם כשרוצים לצלם תמונות לפוסטים בנושאי איפור.

חשוב שתהיה תאורת חלון טובה ומחזירי אור, שמכונים בשפה המקצועית “רפלקטורים”. זה לא צריך להיות מורכב: מספיק בריסטול לבן, לוח קאפה או אפילו נייר A4 אם זה מוצר קטן ובנוסף – גליל של נייר אלומיניום / תבניות חד פעמיות מאלומיניום. פשוט ממקמים אותם מול האור שמגיע מהצד או מאחור, ומאירים את האזורים המוצללים של מה שמצלמים. 

אור, חצי צלליות וצלליות שלמות יוצרים עומק בתמונה ונותנים למוח להבין שמדובר באדם או במוצר אמיתי, תלת-ממדי. אבל כשיש יותר מדי אור נוצרת אשליה כאילו האובייקט המצולם הופך לשטוח, ואז קשה יותר להבין אם מדובר האובייקט אמיתי או אולי בפלקט. וזה מתקשר מאוד לנושא של הפלאש, שעליו דיברנו מקודם.

איך מצלמים נכון מוצרים?
שימו לב לא רק למוצר אלא גם לרקע שאתם מצלמים אותו: לא למקם אותו באזור שמאחוריו רואים רקע “מבולגן” או רקע שבו המוצר ייבלע. רצוי לקנות בריסטולים או חלקים במגוון צבעים: אדום, ירוק, כחול, שחור ולהשתמש בהם כתפאורה. הרקע עוצר את הדמיון ומונע פרשנות אישית וסובייקטיבית. המוח לא מתאמץ להבין מה הוא רואה, ואין מקום לפרשנות. התמונה נותנת מידע מדויק ואובייקטיבי וזה מה שבדרך כלל מחפשים בעלי מקצוע שמעוניינים בתצלומי מוצרים לאתר שלהם. בלוגרים לרוב יוצרים תמונות אומנותיות יותר, שלרוב נוצרות כתוצאה מרגשותיהם כלפי המוצר.

איך מצלמים נכון אוכל?
צילום מזון הוא קל יותר, ככל שהוא טרי יותר, וזה בהחלט ישתקף בתמונה. שימוש בפירות, ירקות ומאפים זהובים-שחומים – הם המפתח לצילום מעורר תיאבון. לא יזיק גם לצלם במהלך סצנה אותנטית – הכנה בזמן אמת, צילום של השולחן לפני שהאורחים המגיעים וכדומה. אפשר לשלב כמובן גם כלים מעוררים השראה, שירמזו על הסיפור של המנה – מהיכן הגיעה, מה הקטע שלה, מאיזו עדה היא וכו’. אל תחששו להשאיל כלי חרסינה עם סיפור מאחוריהם.

במסעדות רוב האנשים נוטים לצלם את האוכל מלמעלה, כך שנוצרת זווית של 90 מעלות. הבעיה היא שהזווית הזו כאילו “משטחת” את האובייקטים. אני מציע לצלם בזווית של 45 – 60 מעלות, שזו הזווית שלרוב אנחנו רואים את האוכל כפי שהוא באמת. זווית צילום נמוכה יותר שלכאורה מתחברת לשולחן (אפס מעלות) מתאימה לצילום מאכלים עם מספר שכבות, כגון עוגת 3 שכבות או קינוח שכבות בכוס.

פתיחה וסגירה של הצמצם עוזרת גם לטשטש את הרקע ולשים את המנה שאתם מצלמים במרכז הפוקוס. באינסטגרם אפשר להשתמש בפונקציה שנקראת tilt shift, שעושה את אותו הדבר בדיוק.

באיזו זווית הכי טוב לצלם סלפי?
הרבה פעמים אני רואה אנשים מצלמים סלפי כשהיד שלהם מונפת יותר מדי גבוה. אמנם לא כדאי לצלם מזווית נמוכה כדי שלא יהיה סנטר כפול, אבל צילום גבוה מדי יכול גם לעוות אתכם. הכי טוב זה למקם את המצלמה פחות או יותר בגבוה העיניים, להטות את הסלולר מעט כלפי מטה ולצלם. לצלמים חובבים הייתי ממליץ לבחור את הצד “הטוב יותר” של הפנים, ולהפנות רק את האזור הזה לכיוון הסלולר. זה יוצר אשליה של פנים צרות יותר ומדגיש את עצמת הלחיים. צריך גם לוודא שלא “בורחים” עם הצוואר מהמצלמה, אחרת לא יראו את הצוואר ועלול להיווצר סנטר כפול. לפני הצילום חשוב לבדוק שקו הלסת נשאר טבעי. 

רצוי לא לחזור על פרצופים שחוקים כמו שרבוב שפתיים, הוצאת לשון וכיו”ב. זה נראה מתאמץ ומתיש. כדאי להיות טבעיים ונינוחים, להוסיף חיוך נחמד, לוודא שהרקע הוא נעים ושהתאורה מספיק טובה. בנוסף לכך, עדיף לא להצטלם כנגד כיוון השמש, כדי שהתמונה לא “תישרף”.

תן לי טיפ אחרון לסיום.
עדיף להימנע מצילום בתנאי תאורה לא טובים. אם אין ברירה ואתם מצלמים בבית בשעות הערב – כדאי צילומים באור לבן או נורות אור יום שניתן להשיג בכל סופר או רשתות עשה זאת בעצמך. צילום עם נורות להט יקבל גוון לא מחמיא ורצוי מאוד להימנע מכך.

זהו להפעם. מקווה שזה היה מועיל. אם יש לכם טיפים משלכם או שאלות נוספות על צילום לבלוגים ולמדיה החברתית, אשמח אם תרשמו לי למטה בתגובות.