מה עושים בסן פרנסיסקו - החיים לפי שירלי - בלוג לייף סטייל והשראה

מה עושים בסן פרנסיסקו – 5 אטרקציות מומלצות (פוסטיול 5)

מה עושים בסן פרנסיסקו? המון דברים! למשל, כדאי לעשות סיור בצ’ינה טאון וברובע האיטלקי, לשמוע את סיפורם של תנועת הביטניקים ולגלות מקומות מופלאים. בפוסט הזה תמצאו המלצות על מלא דברים שתוכלו לעשות בעיר ובאזור שלה כולל:

מה עושים בסן פרנסיסקו - קרוניות

טיסות לסן פרנסיסקו

אחד הדברים שגיליתי כשטסתי עם בעלי לירח דבש בארה”ב, זה שאם טסים לידע רחוק, עדיף לטוס בטיסות סדירות. בטיסות כאלה, זה שככל שמקדימים להזמין אותן מראש, כך המחיר יהיה נמוך יותר.

טיפ: אל תוותרו על סקר שוק! גם אם נדמה לכן שראיתן מחיר שווה על הטיסה, מומלץ תמיד לערוך סקר בין אתרי התיירות המובילים ולהשוות מחירים, כי מסתבר שגם כשהמחיר הוא זול יחסית, יכול להיות שבאתר אחר הוא יותר זול. 

אגב, אם לא בא לכן לתכנן את הטיול אפשר פשוט לטוס עם טיול מאורגן שכולל ירח דבש בניו יורק ובמקומות נוספים בארה”ב.

מה עושים בסן פרנסיסקו - תצפית לילה

מלונות בסן פרנסיסקו

אם אתם מחפשים מקום לישון בסן פרנסיסקו, קרוב לאטרקציות מרכזיות, כדאי לחפש מלון באזור ה-  Union Square או באזור Fisherman Wharf. גם  Hayes Valley זה סבבה. לא משנה אם אתן רוצות להזמין מלונות כבר מהארץ או לחכות שתגיעו ליעד. לפני הכול, עוד לפני שאתן מנסות למצוא מידע על מה עושים בסן פרנסיסקו, כדאי שתכירו כמה אתרים שיכולים לחסוך לכן על המלון לא מעט כסף. 

priceline מאוד אהוב על האמריקאים, ומשום מה בארץ פחות מקובל, למרות שהוא מציע מחירים שנמוכים ב- 50% מהמחירים הרשמיים. . כדי למצוא את המלון המושלם צריך להגדיר לאתר מה הוא התקציב שלכן, איזו רמה של מלון אתן מחפשות, באיזה אזור אתן רוצות שיהיה ממוקם ואלמנטים שחשוב לכן שיהיו במלון (למשל: FREEWIFI). לאחר מכן המערכת מוצאת לכן את המלון האידיאלי. אם תגדירו תקציב נמוך מדי, המערכת תדע להגיד לכן מהו המחיר ההתחלתי בהתחשב בשאר הנתונים שהזנתן. 

שימו לב שייתכן שתתבקשו להזין כתובת בארה”ב – פשוט תזינו כתובת של חברים, בית מלון או כל דבר אחר… זה לא ממש משנה. האתר הזה מאוד פופלרי בחו”ל ורוב הסיכויים שהמלון שהוא יבחר עבורכם, לא יאכזב אתכם. לכן לדעתי שווה לתת לאתר הזה צ’אנס.

עוד משהו שאני אוהבת באתר הזה הוא שאפשר לקבל בו קאשבק באמצעות retukan. אז אם עוד לא נרשמתן אליו, כאן אתן יכולות לעשות את זה ממש בקלות. תוכלו לקבל עד 4% החזר על כל רכישה שתבצעו דרך האתר, ולאחר מכן להעביר את הסכום ישירות לפייפאל שלכן.

אחד האתרים הפופולריים והמועדפים עליי הוא ללא ספק hotel combined. המערכת מבצעת השוואה בין כל מיני מנועי חיפוש של מלונות (אגב, כולל זה של booking), כך שהיא עושה בשבילכן את הסקר שוק. בזכות ההשוואה, אפשר למצוא את המחיר המשלם ביותר על המלון שמוצא חן בעיניכם. הכי נוח שהכול מרוכז במקום אחד. וכל מה שצריך לעשות זה פשוט להזין כאן בשדות יעד, תאריכים, חפש ולבחור את העסקה הכדאית ביותר בשבילכן.

הוט וויר

אתר מעולה שהכרתי בזכות המלצה של החברה הכי טובה שלי. קודם כל עליו יש 3% קאשבק דרך retuken. מדובר באתר שעובד קצת כמו האתר הראשון שכתבתי עליו – פשוט מזינים את היעד, ואת התאריכים שרוצים, לוחצים על חיפוש ומקבלים רשימה של מלונות לפי אזורים, מחירים ורמת מלון. ההנחה היא משמעותית ואחרי התשלום ישר מתגלים פרטי המלון. באתר הזה גם אפשר למצוא גם טיסות, קרוזים, השכרת רכב ועוד למי שמעוניינת.

מלונות בסן פרנסיסקו שכדאי לבדוק:

The Green Tortoise Hostel

The Inn at Union Square

Argonaut Hotel

Inn on Castro

Suites at Fisherman’s Wharf

Hotel Drisco

Cavallo Point

Mandarin Oriental

Hotel Drisco

Union Street Inn

Best Western PLUS The Tuscan

Galleria Park, a Joie de Vivre Hotel

מה לעשות בסן פרנסיסקו - אשברי הייט

מה עושים בסן פרנסיסקו - סיורים חינם בעיר

יש לא מעט מקומות מדהימים בעיר שכדאי לראות. אבל שווה לא רק לראות אותם, אלא ממש לקבל ערך מוסף עם סיורים חינמיים שנעשים בעיר על ידי חברת  Free Tours by Foot ויש גם את החבר’ה האלה שמעבירים סיורים רגליים חינם בעיר

מקומיים מעבירים את הסיורים בשמחה, ומספרים על ההיסטוריה של המקומות, רכילות עסיסית על מפורסמים בעיר, נתונים סטייסטיים ומספקים מידע מעניין שמאוד תורם להעשרת הידע והחוויה. הסיורים נערכים במתכונת “שלמו כפי יכולתכם”. שימו לב שהסיורים יוצאים בכל מזג אוויר, אלא אם כן מדובר במצב קיצוני ממש. מה שכן, חייבים להירשם מראש לסיור. 

אחד המקומות היפים שהגענו אליהם במסגרת הטיול הוא רח’ לומברד – אחד הרחובות המפותלים ביותר בעולם. הוא נמצא נמצא בין הרחובות הייד – Hyde וליוונוורת’ – Leavenworth. 

lombard street - מה עושים בסן פרנסיסקו

אטרקציות בסן פרנסיסקו - טיפים שחייבים להכיר

סן פרנסיסקו מלאה באטרקציות, וכדי לנצל את מרבית האטרקציות שיש בעיר, ולהוזיל דרסטית את עלויות הכניסה היקרות, כדאי לקנות כרטיסי קומבינציה, שמשלבים כמה אטרקציות יחד, ולפעמים גם מקצרים את התורים וכך חוסכים גם זמן יקר. כך גילינו משתלם מאד לרכוש את ה – pass card, שניתן לרכוש אותו דרך ו דרך האתר של viator.

באתר הזה תמצאו מחירים מעולים על כל האטרקציות בסן פרנסיסקו:

מה עושים בסן פרנסיסקו? מתאהבים באומנות

בסן פרנסיסקו יש כמה מוזיאונים מעניינים שהכניסה אליהם בחינם או בעלות סמלית, ביניהם:

  • מוזיאון הקרוניות (cable car museun) – המוזיאון החינמי מציג את ההיסטוריה של אחת האטרקציות הכי מפורסמות של העיר – נסיעה בקרוניות.
  • מוזיאון האוניות העתיקות (USS Pampanito) – צוללת מימי מלחמת העולם השנייה, עוגנת ברציף הדייגים, במזח 45. היא הצליחה להטביע ארבע ספינות אויב ופגעה ב- 6 אחרות, ולכן על התורן שלה מתנוסס מטאטא, המעיד על הצלחתה, כמיטב המסורת.
  • המוזיאון המכני (Musée Mécanique) – הצטיידו במטבעות של סנט ועד דולר כדי להפעיל מכונות משחק נוסטלגיות. ניתן לפרוט במכונות שבכניסה/ במידת הצורך. נמצא ליד ה- Fishermen’s Wharf.
  • המוזיאון לאומנות מודרנית של סן פרנסיסקו  (SFMOMA) – מציג יותר מ- 15,000 יצירות אומנות ונחשב לאחד המוזיאונים הגדולים בארה”ב.
  • האקסלורטוריום (exploratorium) – מוזיאון מדע שנמצא בתוך היכל האומניות (palace of fine art), ליד גשר שער הזהב. יש בו המון מוצגים אינטרקטיביים במגוון תחומים, והוא ילהיב גם מבוגרים.
  • האקדמיה למדעים של קלפורניה (California Academy of Sciences) – נמצאת בתוך הגולדן גייט פארק ובה: פלנטריום (Morrison Planetarium), מוזיאון לתולדות הטבע ואקווריום סטיינהארט (steinhart aquarium)
  •  מוזיאון דה-יאנג  (M.H. de Yang Memorial Museum) – אוסף נדיר של אומנות מהמזרח הרחוק ובנוסף יצירות אמנות מודרניות.

מה עושים בסן פרנסיקו? תופסים שלווה בפארק שממנו התחיל סיפורם של ילדי שנות ה- 60

בסן פרנסיסקו יש כל מיני פינות חמד, אך המרכזית שבהם היא ללא ספק הגולדן גייט פארק.  Golden Gate Park – פארק עירוני ענקי, בגדול 5 ק”מ. מתחיל ברחוב Stanyan ומגיע עד לחופי האוקיינוס השקט, שרוב האטרקציות שלו נמצאות דווקא בצד המרוחק מהאוקיינוס, בצד המזרחי. יש בפארק שלושה אגמים שבהם אפשר לשכור סירות קטנות, שבילי אופניים, תחנת רוח, מתקני ספורט ושעשועים והרבה ירוק בעיניים. כמו כן בפארק יש גן ורדים נחמד וחממות עם צמחים מכל העולם. 

הכי כדאי להיכנס לגן התה היפני – Japanese Tea Garden שכשמו כן הוא – גן בעיצוב יפני עם מקדש, גשר עץ, פסל בודהה, עצי דובדבן, מפלים קטנים ובית תה. פריחת העצים בשיאה בחודש אפריל הבא עלינו לטובה. מדי פעם נערכים שם סיורים חינמיים. 

באודין - לחם בצורת סרטן

מה עושים בסן פרנסיסקו? אוכלים מרק סרטנים ועוד כמה דברים....

בסן פרנסיסקו חייבים לטעום שתי מנות המזוהות עם העיר – clam chowder מעין מרק סמיך שמוגש בתוך קערת לחם ו- ciopinno שזו מנה של פירות ים ברוטב עגבניות מיוחד. אבל חוץ מזה, הנה כמה המלצות למטיבי לסת:

  • la taqueria – מסעדה מקסיקנית עם הטאקו הכי טעים שיש
  • Hakassan – מסעדה סינית שכל המנות הראשונות בה מדהימות
  • souvla – אוכל יווני מעולה וממש כיפי 
  • Sabra Grill –  מסעדה כשרה שמציעה אוכל ישראלי משיפודים ומבחר סלטים (כולל חומוס ופיתות, כמובן) ועד סנדוויצ’ים מושקעים
  • Shangri-La Chinese Vegetarian Restaurant – סינית צמחונית ותיקה וכשרה, שמציעה מנות טעימות (וגם זולות) 
  • outerlands מסעדה חמודה – שמתאימה גם לערב
  • AZIZA – מסעדת מישלן מרוקאית-קליפורנית
  • the mill – טוסטים יקרים ומתוחכמים, אבל שווים כל שקל
  • Harvey’s – בר מסעדה תוסס בלב רובע קסטרו
  • Aina – מסעדה הוואיינית, שנחשבת לאחת הטובות של סן פרנסיסקו
  • cafe st. jorge – וואפלים מעולים (לבוא לפני 14.00)
  • LIMON – מסעדה פרואנית
  • kit tea cafe – בית קפה חתולים, לחובבי הז’אנר
  • magnolia – מבשלת בירה ופאב בהייט אשבורי אם אוכל של פאבים אורגני
  • L’ardoise Bistro – מסעדה צרפתית יוקרתית
מרק צדפות - מה עושים בסן פרנסיסקו

מה עושים בסן פרנסיסקו? מתצפתים על העיר

סן פרנסיסקו מאוד פוטוגנית, ובמיוד אם תשקיפו עליה מלמעלה. יש משהו בשילוב הזה של גורדי השחיקים, (בדגש על מגדל הפרמידה Transamerica Pyramid שבלב האזור העסקי של העיר), שמשתקפים על האוקיינוס, הגשרים המדהימים, הסירות במרינה, והגבעות של העיר. כל אלה מתזגים בנוף שקשה להוריד ממנו את העיניים.

נקודות התצפית המוצלחות ביותר על העיר הן:

  • פסגות התאומים (Twin Peaks– למרות שמן, אינן זהות לחלוטין –  הדרומית מתנשאת לגובה של 281 מטר והשנייה בצפון “רק” 279 מטרים. זה המקום הכי גבוה שיש בעיר, ואפשר לתצפת מהן על הנוף הכי יפה ובחינם. הן נמצאות קרוב יחסית לפארק גולדן גייט/
  • מגדל קויט (COIT TOWER) – נמצא בגבעת הטלגרף (Telegraph Hill), ליד רחוב לומברד המפורסם, מתנוסס לגובה של 70 מטרים. כדאי לשלב את התצפית ממנו בנסיעה על הכביש שמאוקלנד לסן פרנסיסקו, שמשקיף על מפרץ bay bridge.
  • גשר הזהב (GOLDEN GATE) – הגשר, שנחשב לאחד הארוכים והגדולים בעולם, מתחיל מהפארק של גולדן גייט, ועד לעיירה סוסליטו. מומלץ להגיע לנקודת התצפית הצפונית של הגשר, כדי להתלהב מהנוף היפהפה של כל העיר וגשר אוקלנד. כדי להגיע לנקודת תצפית זו, אפשר לטייל על הגשר ברגל, לרכב עליו באופניים (יש נתיב המיועד לכך) או להצטרף לסיור מודרך. מומלץ להגיע אליו בשעות הבוקר המאוחרות, לקראת הצהריים כדי לראות את הגשר כמו שצריך, ולהימנע מהערפל שבדרך כלל מכסה אותו.
  • בניין בנק אוף אמריקה (BANK OF AMERICA) – גובהו 243 מטרים ובקומה 52, יש מסעדה שפתוחה לקהל הרחב בשעות הערב. קצת יקר, אף הנוף מדהים.
  • מרכז אמברקדרו (Embarcadero Center Skydeck) – בקומה ה- 42 של המלון ומרכז הקניות, יש מרפסת תצפית, שממנה נוף של העיר ב- 360 מעלות. תוכלו לצפות גם במצגת שמספרת על ההיסטוריה של העיר.

שופינג בסן פרנסיסקו

בסן פרנסיסקו יש פארקים מהממים שאפשר להסתובב בהם במשך שעות ופשוט לא ליהנות מהטבע, ביניהם:

  • יוניון סקוור (Union Square)– שהוא איזור הקניות היוקרתי והתוסס בלב העיר השופע חנויות מותגים.
  • הייט אשבורי  (Haight-Ashbury)  – המקום לחובבי חנויות יד שנייה, חנויות פסיכודליות, מכוני קעקועים, חנויות ספורט, תכשיטים, תקליטים וספרים. 
  • קניון ווסטפילד (Westfield San Francisco Centre)  – מרכז קניות יוקרתי בן 8 קומות עם מלא מותגים. במקום יש גם בית קולנוע ומסעדות.
  • מרכז אמברקדרו (Embarcadero Center) – סמוך למרכז המאפשר תצפית על העיר, מתקיים מדי שלישי, חמישי ושבת שוק איכרים (Ferry Plaza Farmers Market) מקורה, מגרה וצבעוני. 
  • צ’יינה טאון (Chinatown) – שופינג זול ומזכרות אותנטיות,  חנויות אופנה, כלי בית, חנויות בישול ואפייה, חנויות אלקטרוניקה וחנויות ספרים ומוזיקה.
  • רובע המרינה (Marina District) – האזור הטרנדי שבו תיהנו ממגוון חנויות אופנה בוטיקיות של מעצבים, מרכזי הספא היוקרתיים ומועדוני לילה התוססים. לחובבי הגינון מומלץ להגיע לחנות Sloat Garden Center.
  • פרימיום אאוטלט San Francisco Premium Outlets – תוכלו להצטרף לטיול יום המשלב סיור ביקב ומסע קניות בפרימיום אאוטלט של סן פרנסיסקו

מה עושים בסן פרנסיסקו? יוצאים לטייל בשכונות

סן פרנסיסקו מציעה מגווון רחב של שכונות מהממות שאפשר לטייל בכל אחת מהן בכיף כמה שעות טובות.

צ'ינה טאון

הרובע הסיני הכי גדול בארה”ב, שנותן תחושה שאתם נמצאים בכלל במזרח הרחוק. הוא משתרע על הרחובות Broadway, Bush, Kearny ו-Stockton והרחוב הראשי בו הוא Grant Ave ויש בשדרה הזו בתי תה, חנויות, מקדשים, בתי ספר ואפילו תיאטרון סיני. ברובע זה תראו המון מבנים מעניינים, שלטים צבעוניים, חנויות מזכרות ואפילו מפעל קטן לייצור עוגיות מזל. כדאי להצטרף לסיור מאורגן באזור כדי ללמוד על המנהגים והתרבות של תושביה. 

נורת' ביץ'

נורת' ביץ'

בשנת 1849 הגיעו איטלקים לסן פרנסיסקו ובנו קהילה תוססת. באזור אפשר למצוא מסעדות איטלקיות אותנטיות, ג’לטריות, בתי קפה ומועדוני קברט.

מישן

שכונה לטינית עם ציור קיר מעלפים. מומלץ ביותר לחובבות הגרפיטי. בזכות האווירה הצעירה והצבעונית, השכונה מושכת צעירים, היפסטרים ואומנים, ולכן אפשר למצוא בה מיקס של חנויות וינטג’, מסעדות טרנדיות ואומנות רחוב. התחילו ברחוב Balmy Ally וברחוב Clarion Alley. אל תחמיצו את הבניין Women’s Building. 

קסטרו

סיור בשכונה של הקהילה הגאה. מאוד צבעונית ויפה. רק כמה תחנות ברכבת מהעיר התחתית במעלה הגבעות נדרשות כדי להגיע לרובע הקסטרו. שימו לב למעברי החצייה שצבעונים בצבע דגל הגאווה, שמספרות מעט את סיפורה של השכונה: הכול התחיל בזמן מלחמת העולם השנייה, שהגיעו לכאן חיילים רבים ששוחררו משירותם הצבאי בגלל נטייתם המינית. תוך כמה עשורים הפכה השכונה למוקד משיכה לקהילת הלהט”ב של ארה”ב, ביניהם גם הארווי מילק. מילק, הומוסקסואל שפעל נגד מלחמת וייטנאם, הגיע לעיר ופתח יחד עם שותפו לחיים סקוט סמית’ חנות צילום ברחוב קסטרו. תוך זמן קצר הפך לפעיל פוליטי ודאג לקדם את זכויות הקהילה בקליפורניה ובעיקר בסן פרנסיסקו.  לאחר כמה ניסיונות, הצליח מילק להיבחר כחבר מועצה בסן פרנסיסקו , וכך הפך לחבר מועצת העיר ההומוסקסואל המוצהר הראשון. ואולם ב-1978 חבר מועצת העיר לשעבר, דן וויט, שתמך בהגבלת להט”בים במערכת החינוך, נטל אקדח, התגנב לבניין העירייה ורצח את ראש העירייה ומילק. מאז, נהפך מילק לסמל המאבק לזכויות הלהט”בים ואת רוחו ניתן לחוש בשכונה. 

רציפי הדייגים ומזח 39

זה האזור המפורסם במזח שבו תוכלו למצוא מסעדות (חפשו את כיכר ג’ראלדי – Ghiradelli Square ), מופעי רחוב אומנותיים, חנויות ואתרי בילוי, שברקע כמובן הנוף היפיפה של המפרץ, גשר הזהב והאי אלקטרז. האטרקציה המרכזית היא ללא ספק אריות הים, שנערמים על הרפסודות. במקום יש גם מתקני שעשועים. אם אתם אוהבים שווקים, קפצו אל שוק האיכרים – The Ferry Building Marketplace, הממוקם באזור הרציפים בסמוך לנמל המעבורות. תוכלו למצוא כאן גם את Aquarium of the Bay, מוזיאון ריפל, מבוך המראות (Magowan’s Mirror Maze) ומוזיאון השעווה. אם אתם רוצים לעשות את כל האטרקציות שבמזח אפשר לקנות פשוט Pier 39 Attraction Pass. 

מה עושים בסן פרנסיסקו - אלקטרז

האי אלקטרז

אי קטן, במרחק של כארבעה קילומטרים מהחוף ובמרכז מפרץ סן פרנסיסקו, שבעבר שימש כבית סוהר לפושעים מסוכנים. הוא נסגר בשנות ה- 60, עבר לידי הרשות לגנים לאומיים, והפך לאתר תיירות אהוב. הביקור באי כולל סיור עצמאי במבנה הכלא, החצר, מבנים צבאיים עתיקים ומתקנים נוספים. ניתן לשכור אוזניות במקום ולצאת לסיור במקום שנמשך כ- 40 דקות או להצטרף לסיור שמעבירים הריינג’רס, שאחראים על הפארקים הלאומים בארה”ב. מדי שעה סיור שונה שבו הם מספרים על בריחות מפורסמות מהכלא. כדי להגיע לאי, יש לתפוס את אחת הספינות שמפליגות לאי (נקודת המוצא  Alcatraz Landing, Pier 33, Embarcadero). הן יוצאות כל חצי שעה. חובה להקדיש לפחות 3 שעות כולל הפלגות הלוך חזור. מומלץ להזמין כרטיסים להפלגה ולביקור באי מראש. רצוי לפחות חודש מראש.

המרכז האזרחי

למי שמעוניין לסייר בלב העיר ולהינות להסתכל על מבנים מרשימים, זוהי נקודת התחלה מעולה. משם מתחיל כביש שנקרא 49 מיילים, שעובר למעשה בין כל אתרי התיירות בעיר.  במרכז האזרחי יש 9 בניינים הכוללים בנייני ממשל ומוסדות תרבות, כשגולת הכותבת הוא בית העירייה המבנה עם הכיפה הענקית, שגבוהה אף יותר מזו שבבניין הקפיטול בוושינגטון. מול בית העירייה תמצאו גם את בית הספרייה העירונית, האודיטוריום העירוני, בניין הממשל הפדראלי, מרכז הבריאות ומרכז לאמנויות הבמה – כולם בנויים בסגנון ניאו-רנסאנס או צרפתי. כמו כן תוכלו לראות כיכר גדולה שבמרכזה מזרקות, בריכות נוי והמון יונים. כשתסיימו את הסיור באזור זה, תוכלו להמשיך ברגל לכיכר יוניון – Union Square שהוא איזור הקניות היוקרתי והתוסס בלב העיר השופע חנויות מותגים.

טיולי יום מחוץ לסן פרנסיסקו

בסן פרנסיסקו יש פארקים מהממים שאפשר להסתובב בהם במשך שעות ופשוט לא ליהנות מהטבע, ביניהם:

טיול שהכנתי לנו בצ’ינה טאון

ציפה לנו יום קצר בסן פרנסיסקו, כיוון שכבר בשעות הצהריים היינו צריכים לנסוע לשדה”ת ולהמשיך אל עבר היעד הבא שלנו – אנהיים. קמנו מוקדם בבוקר כדי להספיק עוד קצת מסן פרנסיסקו. על מנת לא להיות יותר מדי לחוצים מבחינת זמנים, בכוונה תכננתי כך שאת הסיור של היום נקדיש לרובע שבו ממוקם המלון שלנו – הרובע הסיני, או באנגלית – china town.

על המלון שלנו, שממוקם, ממש בסמוך לאטרקציה הראשונה שלנו בסיור – תוכלו לקרוא בפוסט הזה. הרובע הסיני צמוד גם לרובע האיטלקי שנקרא נורת’ ביץ’ שיש לו גם סיפור מעניין, בזכות דור הביטניקים שצמח בו, ולכן החלטנו לסייר גם בו. 

תמיד רציתי לבקר בסין בכלל בארצות אוריינטליות-אסיתיות, אבל אני מאוד חוששת מהשפה. לכן, כמעט תמיד כשאני בחו”ל ויש רובע סיני בעיר שבה בובי ואני מטיילים , אני אוהבת לקפוץ אליו ולדמיין שהצלחתי “לתפוס 2 ציפורים במכה אחת”. הפעם שילבתי בין כמה כתבות ומסלולים שמצאתי באינטרנט – הראשון מתוך האתר “מסע אחר” והשני מתוך האתר free tours by foot. למי שמעוניין, גיליתי גם שיש סיורים חינמיים (מבוססים על תרומה) גם מטעם עיריית סן פרנסיסקו בצ’ינה טאון וגם בנורת’ ביץ’.

ועכשיו, אחרי שסיימתי עם הקרדיטים, אספר לכם על הסיור שלנו. בצ’ינה טאון שבסן פרנסיסקו נמצאת אחת האוכלוסיות הגדולות והמרוכזות ביותר שמחוץ לסין, השנייה בגודלה בארה”ב (הראשונה בניו יורק). זה המקום העתיק ביותר בצפון אמריקה שבה המהגרים הסינים הראשונים התמקמו בשנת 1840, ממש קרוב לעידן בהלת הזהב.

כשעברנו דרך הרחובות ההומים שמאפיינים את צ’ינה טאון, הרגשנו כאילו הרגע נחתנו בהונג-קונג, מזל שמגדל הפרמידה Transamerica מתנשא לגבוה ונראה באופק כדי להזכיר לנו שאנחנו במקום הנכון. תוך כדי הסיור לקחנו את הזמן להתבונן בחנויות המיוחדות ובשווקים המיוחדים, הנשזרים לאורך כל המסלול. מצאנו כמה חנויות זולות במיוחד וזהו המקום המושלם לרכוש מזכרות זולות מסן פרנסיסקו.

מה עושים בסן פרנסיסקו – ההמלצות שלי:

סיור בצ’יינה טאון

המסלול בצ’ינה טאון כולל מבנים שונים המאופיינים בעיצוב אוריינטלי – כגון שער הדרקון, בית ספר, בנק ומפעל עוגיות המזל המפורסם, וגם דרך גן ציבורי נחמד שבו המקומיים מתאמנים בטאי צ’י, כנסייה עתיקה, פסלים שמאחוריהם סיפורים מעניינים, ציורי קיר מחאתיים ומעוררי השראה ומוקדי עניין נוספים. 

שער הדרקונים

שער הדרקון רשמית מסמן כי אכן הגעתם לצ’יינה טאון של סן פרנסיסקו. זהו אחד המראות המצולמים ביותר בקרב תיירים בעיר. בשנת 1906, לאחר רעידת האדמה הגדולה שפקדה את האזור, צ’ינה טאון שינתה את פניה והפכה להיות מה שהיא כיום, אבל השער, שמסמל את הכניסה הרשמית לשכונה, הוקם דווקא ב- 1970, לאחר נציגי צ’יינה טאון לחצו להקים כניסה בצורת שער מסורתי, כפי שנהוג בכניסה לכפרים סיניים. מטרתם היתה להמחיש עד כמה דומה צ’יינה טאון של סן פרנסיסקו לכפר סיני מסורתי.

קלייטון לי, אדריכל אמריקאי-סיני’ עיצב את שער הדרקון, שנחשב לאחד המרהיבים והאותנטיים בכל הרבעים הסינים שבארה”ב, למרות שהשער בכלל נבנה בטייוואן. הדרגון גייט מכוסה באריחים יפים, ובראשו דרקונים המברכים בברכת ברוכים הבאים את עוברי האורח והמבקרים.

קל להבחין בדרקונים הגדולים יותר, שנמצאים במרכז השער. אך גם במעברים הצדדיים ישנם דרקונים, אם כי קטנים יותר. הם עומדים על המשמר, ומונעים מרוחות רעות להיכנס לתוך הרובע הסיני. לשער ישנם שלושה שערים ולא במקרה: לפי המסורת, המעברים בצדי השער מיועדים לאנשים פשוטים, בעוד המעבר המרכזי והגדול יותר מיועד למעבר לאנשים מכובדים ומוערכים ול… משאיות. 

על השלט הכחול שמוקף בפס אדום, חקוקים באותיות סיניות דבריו המפורסמים של סאן יאט-סן, “העולם הוא לכולם, והכל זה לאנשים” (“The world is for all, all is for the people”). את האדון הזה נכיר בהמשך המסלול.

שד’ גרנט וכיכר סנט מרי

למרות שנכנסנו דרך השער, שם הרחוב לא משתנה. שדרות גרנט הוא אחד הרחובות המרכזיים בעיר, ובהחלט צריך להכיר את ההיסטוריה שלו. שדרת גרנט נקראה בעבר רחוב דופון (Dupont St), והוא נחשב למעין רובע החלונות האדומים של סן פרנסיסקו. לאחר החורבן העצום של רעידת האדמה 1906, הוחלט לשנות את פני המקום. כדי להגביר את התיירות בשכונה, החלו לעודד את השימוש בעיצובים אדריכליים בסגנון סיני. ואכן כך היה, כפי שניתן לראות לאורך כל שדרות גרנט.

לאחר שחולפים על פני חנויות מזכרות ואוכל, מגיעים לאחד האזורים השלווים ברובע – גינה ציבורית הנושקת לקתדרלת סנט מרי הישנה. כיכר סנט מרי היא אחד מאזורי הנדל”ן המבוקשים ביותר באזור הצ’ינה טאון. היא ממוקמת בשולי צ’יינה טאון והרובע הפיננסי, והיא לא עמוסה כמו כיכר פורטסמות’ (שעליה עוד אכתוב בהמשך).

הרבה תאגידים מנסים לרכוש את הכיכר כדי להפוך אותה לבנייני משרדים, אך האוכלוסייה המקומית דוחה אותם שוב ושוב, כדי שהשטח יישאר ירוק ופתוח. קצת מוזר לחשוב שבתקופה הבהלה לזהב, הכיכר היתה מוקפת בבתים ידועים לשמצה, שבהם עסקו בזנות. כאמור, האזור השתנה באופן דרסטי בשנת 1906, כאשר הבתים נהרסו בשריפות שנגרמו כתוצאה מרעידת האדמה הגדולה. והוחלט לשקם את המקום ולמגר את תופעת הזנות והפשע. 

קתדרלת סנט מרי העתיקה הצליחה לשרוד את שתי רעידות האדמה של סן פרנסיסקו, גם זו של 1906 וגם את זו של 1989, ושלושה מקירותיה הם מקוריים. אם תסתכלו מתחת לשעון המרכזי, תראו את המשפט: “Son, Observe the Time and Fly from Evil” (Ecclesiasticus 4:23). יש מי שסבור שהפסוק הזה נחקק מתחת לשעון, כדי להרחיק את הגברים מאזור שבו התגוררו הזונות, ממש במורד הרחוב.

בכיכר ראינו את אנדרת הזיכרון לחיילים אמריקאיים ממוצא סיני שנלחמו במלחמות העולם ואת הפסל של סוּן יַאט-סֶן – מהפכן, מנהיג ופוליטיקאי סיני, אשר נחשב כאביה של סין המודרנית. הוא חתום על סילוקה של שושלת צ’ינג הקיסרית מהשלטון ועל הקמתה של הרפובליקה הסינית, שבה כיהן כנשיאה הזמני והראשון. כבר ב- 1900 פעל בלהט כדי להפיל את שושלת צ’ינג, וראה את מאמציו נושאים פרי, לאחר שהוגלה מסין. הוא מצא את מקומו בסן פרנסיסקו ויש הטוענים שהיה אוהב להגיע לכיכר סנט מרי כדי להירגע. למרבה הצער, חייו בסן פרנסיסקו לא היו נינוחים לגמרי; סוכנים של שושלת צ’ינג חפשו אותו כל הזמן, והוא נאלץ לרדת למחתרת ולהסתתר. 

הקרוניות של רחוב קליפורניה

בצמוד לכיכר יש את תחנת הקרוניות של רח’ קליפורניה, במרחק של 10 דקות הליכה מהכיכר תמצאו את מוזיאון הקרוניות החינמי. הקרוניות הן בין הסמלים המפורסמים ביותר של סן פרנסיסקו, וקו קליפורניה הוא הקו הפחות עמוס מבין שלושת הקווים החולשים את העיר.

את קו קליפורניה הקים לאונרד סטנפורד, בעל אחוזה במעלה הרחוב בנוב היל, ואיל הון שהתעשר בזכות קווי רכבות שהקים בכל רחבי ארה”ב. למרות תרומתו בתחום התחבורה הציבורית, הוא ידוע כאחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת באזור המפרץ, בין היתר בגלל שהעסיק פועלים סיניים בפרך בבניית מסילות הרכבת. אותם סינים שוכנו במעין מחנות עבודה בתנאים לא תנאים, זכו לקבל שכר רעב ומעט אוכל מערבי.

סיום בניית הקווים הביא עמו גל של אבטלה לעשרות אלפי סינים שביקשו פרנסה. הם הועסקו כמשרתים, סבלים, טבחים ופועלים והצליחו להשתלט על נישת המכבסות. הצלחתם בנישה זו כמובן צרמה למקומיים והחלו לקום תנועות גזעניות שקראו לסילוקם, ואף פעלו נגדם באלימות. שללו מהם זכויות רבות ומנעו מהם חלק ממסורותיהם, וכך אפשר להבין מדוע הרובע סומן כאזור מפוקפק.

בניין סינג צ’ונג

Sing Chong Building הוא פיסת ארכיטקטורה סינית עתיקה בלב סן פרנסיסקו, אלא שלמעשה הבניין תוכנן על ידי אדריכל סקוטי. תומס פטרסון רוס נחשב לאחד האדריכלים המוערכים והנחשבים בעיר, בעיקר בעקבות בניינים שתכנן לאחר רעידת האדמה של 1906, ובזכות תיאטרון אלקטרז שהקים ברחוב גירי.  עיצוב הבניינים Sing Chong  ו- ching Fat Building שמעבר לכביש, מייצג שינוי אדריכלי בסן פרנסיסקו שחוותה טראומה בעקבות רעידת האדמה. האוכלוסיה המקומית דרשה ליצור מעין “עיר בתוך עיר”, ובעל הבניין הראשון דרש וקיבל מבנה מעוצב בסגנון פגודה, על-מנת לפתות את התיירים להגיע לאזור צ’יינה טאון. 

בית הספר נאם קו 

המשכנו לעבר בניין קטן ומגודר בסגנון סיני מסורתי, והתברר לנו שזהו בית ספר. הוא הוקם בשנת 1919, לאחר שסינים-אמריקאים, רבים מהם תושבי סן פרנסיסקו, החליטה שחייבים לשמור על המסורת והתרבות הסינית בקרב הדורות הבאים. במקביל נפתחו ברחבי הארץ עשרות בתי ספר בכל רחבי ארה”ב. מסתבר שהבנות של המהגרים אגב, לא זכו לקבל את החינוך הזה, למעט ילדה אחת. ואני תוהה איך מחליטים איזו מסורת בדיוק ללמד ילדים, בעלי דיאלקטים שונים ומסורות שונות, בבית ספר אחד?

אומנות קיר ברחוב קליי

ברחוב קליי ישנם שני ציורי קיר שמשכו את עינינו, אחד מהם – הוא מעין לוח שנה סיני, שבו מצוירים בעלי חיים רבים, כל אחד מהם מסמל שנה אזרחית אחרת, ומתחתם משורטטת מעין מפה של הרובע הסיני.

מעבר לכביש – תמונה קשה ואפלה יותר, שמתארת את צ’יינה טאון של 1889. הצבעים הכהים מתארים את התקופה הקשה שעברו על התושבים הסיניים בעיר: עיקר הדמויות בציור הן גברים צעירים שהיגרו לאמריקה כדי לעבוד, אך בשנים 1880 ועד תחילת מלחמת העולם השנייה, הם נאלצו להתמודד עם החוק שקבע שאין להעסיק אותם. רק עם תחילת מלחמת העולם השנייה, כשסין הפכה לבת-ברית, החוק הזה בוטל. עוד בציור ניתן לראות אדם מחזיק מעין כרטיס עם האות L. זהו כרטיס לוטו. אלא שאז היה מדובר בהגרלה שנועדה לקבוע מי יקבל דיור ועבודה ולא מי יזכה בפרס הגדול. 

כיכר פורטסמות’

  כיכר פורטסמות’ נקראית על שם ספינתו של קפטן ג’ון מונטגומרי. הקפטן מוזכר בעוד מקומות בעיר – ישנו רחוב על שמו וגם תחנת רכבת. הקפטן הגיע למפרץ העיר בשנת 1846, כדי לכבוש רשמית את Yerba Buena (שמה הקודם של סן פרנסיסקו) בשם ארה”ב. עם הגעתו הוא נעץ דגל אמריקאי בשטח ציבורי זה, שהפך את הכיכר לאחד המקומות החשובים בעיר שהלכה ושגדלה במשך הזמן. זהו גם המקום שבו הוכרז לראשונה על גילוי הזהב שנתיים מאוחר יותר ב- 1848.

כאשר קליפורניה עמדה להצטרף לארצות הברית, סן פרנסיסקו כבר התפתחה בקצב מסחרר, ונזקקה ליזמים שיצילו את דורשי העבודה. היהודי לוי שטראוס, אשר ידוע בזכות המצאת הג’ינס מצא את מקומו בעיר, וכך גם האיטלקי גירדלי, הבין כי העיר היא מכרה זהב עבור מכירות השוקולד שלו. בניין העירייה הראשון נבנה בסמוך לכיכר זו, וכך גם בית הספר הציבורי הראשון. הכיכר היוותה למעשה את מרכז העיר במשך תקופה ממושכת, אך כיום מרכז העיר הוא דווקא באזור הרחוב מרקט, מה שגרם לצ’ינה טאון להתרחב. הדגל האמריקאי המתנופף במרכז הכיכר מסמל את לב הרובע הסיני.   הכיכר רגועה ונעים מאוד להסתובב בה. יש בה אוכלוסיה של אנשים מבוגרים מתאמנים לצלילי מוזיקה מסורתית בטאי צ’י. אנשים יושבים על הספסלים ומשחקים בשח, בקלפים ובמשחקים אחרים, ואפשר פשוט לשבת או להסתובב ולהירגע לצלילי הקולות האלה. בכיכר גם קיים בה פסל שנקרא “אלת הדמוקרטיה”, שמזכיר מאוד את פסל החירות של ניו יורק, אלא שהוא נישא לגובה של 3 מטרים בלבד.      

מפעל עוגיות המזל  

משם דילגנו למפעל עוגיות המזל – המפעל האחרון מסוגו באזור, ששוכן ב- 56 Ross Alley. יש מי שאומר שהמקום הוא תחנה שחובה לבקר בה בסן פרנסיסקו. המקום נפתח בשנת 1962, ומאז הוא מייצר את עוגיות המזל הטריות ביותר בעיר. העוגיות עשויות מבצק מרודד, מתקתק ופשוט, שחותכים לעיגולים ושטומנים בתוכם פתק עם מלמול שניתן לכנותו “פתגם סיני עתיק”. הנשים שבמפעל מכינות בעבודת יד כ- 20,000 על בסיס יומי. אפשר להיכנס בחינם למקום כדי לראות את הנשים בעבודה, אפשר לצלם תמונות תמורת תשלום סמלי וגם לקנות כמה עוגיות לדרך.

כנראה בגלל השעה המוקדמת שבה סיירנו באזור, המקום הרגיש לא כל כך מוכן ולא כל כך נעים לשהות בו, אז צילמתי רק את השלט למזכרת… חבל. אני מאוד אוהבת עוגיות מזל!

עוברים לביקור בזק בנורת’ ביץ’   לא המשכנו את כל הסיור של מסע אחר, ומצאתי את המקום שבו הסיור יכל להתחבר לסיור אחר ולהמשיך לעבר השכונה האיטלקית North Beach. סן פרנסיסקו היא עיר פלורליסטית, וכל שכונה בה ייחודית ומפתה בדרכה שלה. שכונת נורת’ ביץ’, נקרא על שם החוף הצפוני שבעבר גבלה בו. השכונה ממוקמת בחלק הצפון-מזרחי של העיר וגובלת עם שדרות קולמבוס.    כבר בכניסה אל השכונה חשנו באוויר בניחוחות מפתים של אספרסו טרי וארומות בישול איטלקי עתירת שום נהדרות. השכונה היא אחת הגדולות בעיר, והאוכלוסייה המזוהה איתה היא בעיקר מהגרים איטלקיים. ממנה צמח גם דור הביט – אוכלוסיה בוהמית שפיתחה זרם חדש בספרות ובשירה האמריקאית בשנות ה- 50, ושחותמה מורגש בתרבות המערבית עד עצם ימינו אנו.  

קפה זואיטרופ
הגעתם לבניין שמזכיר משולש או מגהץ, ולכן בניינים מסוג בנייה זה נקראים Flatiron. הבניין ההיסטוריה הזה, שבעבר נקרא בניין סנטינל, נמצא בבעלותו של הבמאי פרנסיס פורד קופולה מאז 1973. הוא היה חלק מחבורת קולנוענים צעירים, בוגרי בתי ספר לקולנוע, בעלי אמביציות וחזון אמנותי, שכונתה “שנים עשר המזוהמים”. הצלחתו הביא אותו לשיתוף פעולה עם ג’ורג’ לוקאס, ולהקים חברה עצמאית להפקת סרטים, כזו שתפיק להיטים גדולים, שמרווחיהם ניתן יהיה לממן יצירות נועזות יותר של במאים מתחילים. השניים הקימו את חברת “אמריקן זואיטרופ” ( זואיטרופ היה מעין מכשיר שקדם לקולנוע, שיצר אשליה של תנועה באמצעות הזזת צילינדר מעוגל ועליו תמונות).      בזכות הצלחה הסרט “הסנדק” הפך קופולה לאדם עשיר, ויכול היה, למעשה, לקדם את הרעיונות שבבסיס חברת “אמריקן זואיטרופ” – יצירת סרטים בתקציב בלתי מוגבל, עם חופש אומנותי בלתי מוגבל. קפולה היה זקוק לבניין מרשים הקמת משרדים, וכך עשה. לבניין לבית הקפה על שם החברה שלו -זואיטרופ, ומחוץ לבית הקפה תלויים פוסטרים של הסרטים שהחברה הפיקה. מהמקום תוכלו להבחין גם במגדל הכי גבוה בעיר שנקרא הפרמידה של טרנסאמריקה (Transamerica Pyramid), הממוקם בין וושינגטון ורחוב קליי. מגדל זה הוא אחד האייקונים המפורסמים של סן פרנסיסקו, ובו הוקם Bank of italy שעזר למהגרים האיטלקיים להשתקע בארה”ב. בתוך שני עשורים שונה שמו ל- Bank of America.

מה עושים בסן פרנסיסקו? סיור בעקבות הביטניקים קפה וסוביו וסמטת ג’ק קרואק
אחד ממקומות המפגש של הביטניקים הוא Vesuvio Cafe. הצצה דרך חלון הראווה חושפת עיצוב מעץ כהה, אריחי רצפה וזגוגיות מאוירות, וקירות המעוטרים תמונות ממוסגרות של גדולי השכונה – ג’ק קרואק, אלן גינזבורג ועוד מישהו שאני לא מכירה. המקום, מתאפיין בחוש הומור ושמח לצחוק על עברו. למשל,  במשך תקופה ארוכה הציג בחלון הראווה “ערכת ביטניק”, הכוללת משקפי שמש כהים וכומתה שחור, לאנשים שהיו מעוניינים להפוך באופן רשמי לביטניקים.


מובילי הדור הם סופרים שהחליטו לשבור את כללי הכתיבה הרשמיים, ולהתנהל בכתיבה חופשית ואסוציאטיבית, בשפת דיבור, “לשפוך” על הדף את כל אשר על דעתם ולהימנע מלערוך תיקונים בטקסט (הטכניקה החד-טיוטתית). טכניקה זו מצד אחד קיבלה ביקורת רבה ונתקלו במחסומי הצנזורה בשל הנושאים הבוטים שבהם עסקו (מין חופשי, הזיות, סמים, שיגעון, פשע, סטיות מיניות, אנרכיה ונושאים נוספים שתובלו בהמון ציוניות והומור שחור), אך ספרי השירה שנכתבו כך נמכרו במאות אלפי עותקים וכיום היצירות נחשבות כנכסי צאן ברזל של הספרות האמריקנית המודרנית, בזכות המקוריות, הביקורתיות והיצירתיות. סגנון זה אף השפיע בסופו של דבר גם על מוזיקאים ויוצרי קולנוע.
הקפה-פאב, ממוקם ממש בכניסה אל הסמטה נקראת על שמו של Jack Kerouac – סופר, משורר, אומן ומהקולות הבולטים של “דור הביט”, אשר כיום נחשב לאחד הכותבים החשובים ביותר בארה”ב של המאה ה-20. סגנון כתיבתו הספונטני והווידויי שימש כהשראה לכותבים רבים, ביניהם בוב דילן וטום וויטס. יצירתו הידועה ביותר של קרואק היא “בדרכים”, יומן מסע ברחבי אמריקה, שיצא בשנת 1957, ושימש השראה לדור שלם. 

את חייו הקצרים בילה קרואק בנדודים ברחבי ארצות הברית, ובמגורים עם אמו. קרואק נאבק למצוא את מקומו, תוך שהוא נאבק בערכים השמרניים של שנות ה-50, ומביע קול שונה, מרדן וחופשי. ספריו נחשבים לספרי יסוד ב”תרבות הנגד” של שנות ה-60 – דור ההיפים ואת הפנאקיסטים בשנות ה- 70, וכתיבתו משקפת את הרצון להשתחרר מאחיזתה של החברה הממוסדת, ולמצוא את המשמעות בחייו. 

סגנון כתיבתו של קרואק נקרא על ידו “פרוזה ספונטנית”. זוהי טכניקת כתיבה המזכירה את “זרם התודעה”. המוטו שלו היה “המחשבה הראשונה היא המחשבה הטובה ביותר” (first-thought = best thought). כתיבתו נקראת במקצב של “נשימה” (השאול ממוזיקת הג’אז ומטכניקות למדיטציה בודהיסטית), ונראית כמבוססת על אלתור ועל הקפדה שלא לערוך ולו מילה אחת. סלידתו של קרואק מן ה”נקודה” שבסוף המשפט,היתה קשורה ברעיון ה”נשימה”. במקום הנקודה, השתמש במקף המחבר. הדבר הביא לכך שיצירתו, כשהיא מוקראת, תקבל מקצב, ותשמע כסוג של מוזיקה. קרואק אהב להסביר את שיטת יצירתו, לרוב בשיחות ארוכות שניהל, כשהוא שיכור, עם ידידיו. 

  לבקשתו של גינסברג כתב רשימה של “30 עיקרי אמונה וטכניקה לפרוזה מודרנית”. ביניהם: “כתוב מחברות סודיות, והדפס דפים פראיים להנאתך – היה קשוב לכל ופתוח – אל תשתכר מחוץ לביתך – היה מאוהב בחייך.” ועצות נוספות מסוג זה.   ב- 1957 התפרסמה בניו יורק טיימס ביקורת ספרותית שהכריזה על קרואק כ”קולו של הדור החדש”. הוא זכה לשבחים כסופר אמריקני גדול, אך נראה כי התהילה שזכה בה לא הביאה לו אושר, וכי מבחינת מצבו הנפשי לא היה ערוך להתמודד עם ההצלחה.  ב- 1969 קרואק מת בגיל 47 מדימום פנימי המיוחס להתמכרותו לאלכוהול. הוא נפטר בסט. פיטרסבורג שבפלורידה.  

כביש קטן של סמטת קרואק הוא שמפריד בין קפה וסיביו לבין חנות הספרים סיטי לייטס (City Lights). יש לה היסטוריה צבעונית ומרתקת. זו לא רק חנות ספרים, אלא גם מותג של תרבות הנגד של שנות החמישים והשישים. מיומה הראשון דאגה להשמיע את קולם של סופרי ומשוררי דור הביט, ולהיות מקום עלייה לרגל של הביטניקים ואחר כך של ההיפים.

הפואמה של גינזבורג “נהמה” פורסמה על ידי הוצאה לאור שהוקמה בחנות, והודות לכך היא קיבלה תשומת לב לאומית רבה. לאחר שהספר פורסם, נעצר פרלינגטי בגין השחתת הנוער של אמריקה. משפטו הוביל לרגע היסטורי הנוגע לתיקון הראשון החוקה האמריקנית, תוך התייחסות למידת החופש שיש להוצאות לאור. מלבד שפרלינגטי שוחרר, הוא הביא לכך שלהוצאות לאור באשר הן זכו לחופש פרסום רחב יותר.   גם היום ממשיכה החנות העצמאית להקפיד להישאר עם יד על הדופק בנוגע לכתבים וכותבים חתרניים, ולצד רבי מכר וספרים של מיטב הסופרים המוכרים, תמצאו בשלושת קומותיה גם ספרים בהוצאות עצמאיות או שוליות העוסקים בשירה, פילוסופיה, מוסיקה, רוחניות ונושאים אחרים.         

במשך שנים רבות, הסמטה הקטנה הזה הייתה סתם עוד סמטה, ונחשבה גם לאחת המזוהמות ביותר בעיר. זה לא היה עד שלורנס פרלינגטי, מייסדה של City Lights, וחברי פרויקט התחדשות צ’יינה טאון החלו עושים צעדים לפני כמה שנים שהסמטה לבסוף נוקתה ושופצה להנאתם של כולם.   

הסמטה כיום היא סמל לקיבוץ הגלויות: בצד הקרוב לקולמובוס, תמצאו ציטוטים מסופרים ומשוררים אמריקאים, ומנקודת האמצע של הסמטה ועד לשד’ גרנט תמצאו ציטוטים של  קונפוציוס ולי פו הסיניים. כשתצאו מהסמטה, לכיוון רח’ גרנט, תחזרו שוב אל לב צ’ינה טאון. קחו זמן כדי ליהנות מציורי הקיר השונים והציטוטים שלאורך הסמטה.  

מה עושים בסן פרנסיסקו בלילה? קופצים ל – Jazz Mural

המשכנו  ל- 606 Broadway St,  כדי להתבונן בציור הקיר של ביל וובר משנת 1987. הציור מכסה האת הבניין הפינתי שנמצא על הפינה של קולומבוס וברודווי, ונראה הציור משקף את ההיסטוריה של שתי השכונות הקרובות – נורת’ ביץ’ וצ’ינה טאון. בחזית, באזור העליון זיהינו את הג’זיסט בני גודמן, ולמטה נראה שהחליטו לשלב סצנות מחיי הדייגים האיטלקים. בצד ישנו דרקון קיסרי, ודמויות שהתברר שהן הדמויות הפוליטיות הידועות של סן פרנסיסקו.    

הסיור שתיארתי לעיל הוא מאוד קליל ומתאים לקהלי יעד שונים: אלה שממצים מהר, ואלה שאוהבים למשוך את הזמן. אנחנו הצלחנו לסיים את הסיור תוך כשעתיים וחצי.  

ולסיום, אם אתן עדיין מתלבטות מה עושים בסן פרנסיסקו בנוהל, סרטון קצר עם השראה:

 

אהבתן את הפוסט? אשמח אם תשתפו!

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

רוצות לקבל השראה ישירות למייל?