אלאניס מוריסט בישראל - החיים לפי שירלי - בלוג לייף סטייל והשראה

♪ חוויות מההופעה של אלאניס מוריסט ♬

מה בבלוג?

אלאניס מוריסט החליטה שאת סיבוב ההופעות שלה היא סוגרת בתל אביב. אז נכון שהיא הגיעה אלינו רק אחרי 17 שנה לאחר שהוציאה את הדיסק המעולה שלה – Jagged Little Pill. אבל הלהיטים המוכרים עדיין צמררו, והצליחו לרגש, גם מעבר לסאונד הצורם.

אלאניס מוריסט זוכה לאהדה רבה מאז שאני זוכרת את עצמי. בתור תיכנוסיטית הייתי נוהגת להאזין ללהיטים שלה.

בתור מוכרת צעירה ב”טאוור רקורדס”, אני זוכרת שדיסק האוסף שלה היה נמכר בכמויות מסחררות.

והנה אני. יושבת בקהל ומרגישה שוב בת 17 וחצי ושומעת את ironic בפעם המי יודע כמה.

אלאניס מוריסט שומרת על פאסון

התפאורה היא מינימליסטית, הבגדים – חולצה מנומרת ומכנס עור שחור. השיער גולש עד למותניים ועדיין מעורר קנאה.

אלאניס היא לא בדיוק אותה בחורה זועמת שמוצאת השראה במערכות יחסים ששברו לה את הלב. היא עדיין יודעת ליצור רוק-פופ מצויין ששובה את לב הקהל.

בעלה, מריו “souleye” טרדווי, ביצע מופע פתיחה בכלל לא רע (בהתחלה הייתי משוכנעת שמדובר באמינם) . הוא כינה אותה my beatiful wife. אפילו היא שרה איתו שיר אחד, שהכניס את הקהל להיסטריה.

כאשר בסיומו היא הודיעה שתכף ניפגש שוב, ציפיתי שהיא תעלה תוך 10 דקות שוב. אבל לא. לאלאניס יש את הקצב שלה.

רק ב- 22:10 היא עלתה להופיע, אחרי שכבר התחילו לחשושים שמא קרה לה משהו, חס וחלילה, ואולי אפילו איזה מחבל פגע בה, בגלל שהיא העזה לבוא לישראל.

מיקס מצמרר: Uninvited והנה מה טוב ומה נעים

אחד מרגעי השיא של המופע (לפחות בעיניי) הוא הרגע שבו ניגנו בפסנתר את “הנה מה טוב ומה נעים” וחיברו אותו באופן קצת הזוי לשיר האלוהי – Uninvited.

אז נכון, שבמקום שהקהל ירים נרות בשירים השקטים והנוגים. אבל הקהל פשוט היה מהופנט בתוך האייפון והגלקסי שלו. מצלם תמונות ווידאו לא ממש איכותיים מתוך המסכים שבאולם נוקיהו.

עדיין כל שיר הסתיים במחיאות כפיים סוערות, והקהל דאג להרעיף על אלאניס המון חום ואהבה. על אחת כמה וכמה אם מדובר בשיר מתוך ה-אלבום שלה – “Jagged Little Pill”, אלבומה השלישי של מוריסט.

גלולה קטנה ומשוננת – קלאסיקה מודרנית

בואו נגיד שלא סתם הפך האלבום לאחד מהאלבומים המצליחים בכל הזמנים, ונראה שאלאניס אינה מתעלמת מעובדה זו.

מדובר ביצירת מופת, והיא לא מפספסת אף שיר מוכר מתוכו כדי לגרום לקהל לעמוד על הרגליים, להשתולל ולצרוח בקולי קולות את המילים של השירים.

ועל זה נאמר – סחתיין, כי היא יודעת שזה מה שהקהל אוהב, זה מה שהוא רוצה. חבל רק שהקהל לא פתוח מספיק בשביל לשמוע עוד שירים, חדשים יותר או מוכרים פחות.

עוד פוסטים שתאהבו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתן את הפוסט? אשמח אם תשתפו!

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

רוצות לקבל השראה ישירות למייל?

מה בבלוג?