לא להאמין שכבר כמעט שנה חלפה לה מאז שבובי ואני ביקרנו באיטליה, ורק עכשיו אני מוצאת הזמן על מנת לכתוב על החוויות שלי מ פסטיבל המסכות בונציה.
לרגל יום הולדתי ה- 30, אישי היקר הגשים לי חלום, ופינק אותי בחופשה רומנטית באיטליה, שאת רובה חגגנו עם אינספור תיירים ומקומיים את פסטיבל המסכות בונציה, ואת חלקה חגגנו בפירנצה ובוורונה היפה.
אין אם אין לכם כוח או סבלנות לקרוא את הפוסט, אתם יכולים לצפות במצגת שהכנתי על פסטיבל המסכות בונציה
הטיול שלנו החל בשבוע שבו פברואר נגמר ומרץ התחיל. ארזנו את הפקלאות, וטסנו אל עבר ארץ המגף. בהשוואה לשנים שעברו, החגיגות הפעם של פסטיבל המסכות בונציה נחגגו באיחור. מאוד שמחתי, כי קיוויתי שמזג האוויר ישתפר ויהיה לטובתנו.
משדה התעופה מרקו פולו אל העיר
כשנחתנו בשדה התעופה מרקו פולו, ההתרגשות כבר היתה בשיאה לקראת קרנבל המסכות. לאחר שאספנו את המזוודות, שמנו פעמנו לכיוון המוניות, כדי להגיע למלון שבמרכז העיר. אלא שהפעם לא היה מדובר בעוד שאטל, אלא במעין אוטובוס-סירת מנוע (הקו הכתום של חברת alilaguna).
איתנו עלו על הסירה עוד כ- 20 אנשים, והתחלנו לשוט. הסירה עצרה בכמה וכמה תחנות, ממש כמו אוטובוס / רכבת. אני זוכרת שזה היה בעינינו מאוד מוזר, אך בו זמנית גם משעשע. בדרך ראינו את חיי העירוניים: איך ישנן סירות לכל מטרה: איסוף זבל, העברת חבילות בדואר, ספינת מכבי-אש ואמבולנס ועוד ועוד…
מלון מומלץ בונציה
המלון שלנו Best Western Hotel Ala היה במרחק הליכה מהתחנה שבה השאטל הוריד אותנו. למרות שמדובר במלון 2 כוכבים, הוא היה נראה טוב מבפנים, עם חדר נעים ונקי, מטבח נעים, המציע ארוחת בוקר קונטיננטלית וממש לידו יש מסעדה נחמדה, שבה אכלנו מדי פעם ארוחת צהריים או ערב.
מסלול טיול בונציה
המלון שלנו היה גם במרחק הליכה קצר מלב העיר (כרבע שעה הליכה) – כיכר סן מרקו היפה, שהיא למעשה מרכז העניינים של פסטיבל המסכות בונציה. למרות שהתכוונתי להקדיש זמן ייעודי כדי להסתובב בכיכר ולהתרשם מעוברי האורח המחופשים, לא יכולתי שלא לשלוף את המצלמה ולהתחיל לצלם כאחוזת דיבוק. המוזיקה, הצבעים, המבנים המפוארים, התחפושות, ניחוח האספרסו והקפוצ’ינו הנישאים באוויר, ומתערבבים עם ניחוחות של פסטה ופיצה, סחפו אותנו בקלות בעקבותיהם.
פסטיבל המסכות בונציה – חופשה זוגית רומנטית
היו בכיכר מאות ואולי אלפים של תיירים ומקומיים. חלקם עם איפור או מסכה סמלית ואחרים עם תלבושות מפוארות ומושקעות. בכיכר סן מרקו (Piazza San Marco), שבה נמצאת גם בזיליקת סן מרקו (Basilica di San Marco) ומגדל הפעמון (Campanile di San Marco), היתה אווירה שמחה ושלווה, שהצליחה אפילו מעט להשכיח מלבנו את הקור העוטף.
קרנבל המסכות בונציה הזכיר לי מעין שילוב של העדלאידע בפורים וערב יום העצמאות. הקרנבל לא היה ממש מאורגן, למעט מופעים אחדים שנקבעו מראש. פשוט אנשים שנכנסו לדמויות, ושנעמדו בפוזות, רק כדי שיצלמו אותם כל אחד “משוויץ” בתחפושות הייחודיות שלו, כאילו מתחרה עם זרים על תואר התחפושת היפה ביותר.
שווה לצלם חלק מהדמויות על רקע מגדל השעון (Torre dell’Orologio), ארמון הדוג’ה (Palazzo Ducale) או בזיליקת סן ג’ורג’יו מאג’ורה (San Giorgio Maggiore), הנשקפת מעבר לגדת הגראנד קאנל (התעלה הגדולה), על אי קטן מול הכיכר.
אטרקציות בונציה
ניצלנו את הקרנבל כדי לראות את כל העיר והסביבה. נעזרנו בסיורים קוליים שהורדנו בחינם מהאתר של ריק סטיבס כדי לערוך סיור בבזיליקה המהודרת שבכיכר, ולהכיר את האתרים ההיסטוריים שקרובים לסן מרקו. אני ממליצה בחום להוריד את הקבצים האלה, כיוון שסיור מודרך, מוסיף המון צבע ועניין לטיול הרגלי.
סיור בין האיים של ונציה
קנינו כרטיסים לסיור מודרך באיים הקטנים שקרובים לוונציה: בוראנו, מוראנו וטורצ’לו:
התחלנו באי מוראנו (Murano) שנמצא מצפון לוונציה וידוע בזכות תעשיית הזכוכית והוויטרז’ים שבו. באי יש מוזיאון זכוכית (Museo Vetrario) שבו צפינו באמן ניפוח זכוכית איך הוא יוצר סוס דקורטיבי. לאחר מכן נתנו לנו כחצי שעה להסתובב באי, ולבקר בחנויות רבות המוכרות מוצרי זכוכית יפים. יש גם מגדלור יפה על האי.
לאחר מכן המשכנו לאי טורצ’לו (Torcello) שיש לו סגנון פסטורלי-כפרי שהאטרקציות המרכזיות שבו הן הכנסיות.
בסיום הסיור עצרנו באי בוראנו (Burano) – כפר דייגים קטן וציורי, הידוע בזכות תעשיית התחרה. באי מייצרים ומוכרים מוצרי תחרה שונים. בתחילת הביקור עצרנו בחנות שבה התרשמנו ממלאכת התפירה. האי גם ידוע בזכות הבתים הצבעוניים והססגוניים שבו. בשעות אחר הצהריים חזרנו אל כיכר סן מרקו.
נשף מסכות מסורתי
תוך כדי שיטוט בעיר, גילינו כי חלק מהמלונות בעיר עורכים נשפי מסכות מפוארים במחירים שערורייתיים. אל הנשף ניתן להגיע אך ורק בתחפושות שניתן להשכיר במחירים שערורייתיים לא פחות, בחנויות המתמחות בכך, אשר פזורות ברחבי העיר.
אין ספק שהיתה זו יכולה חוויה מיוחדת במינה, אבל החלטנו לוותר, ולו רק כי הרגשתי קצת לא נעים מבובי. אהובי היקר, בקושי מוכן ללבוש מסכה או להשקיע בתחפושת לפורים, וגם אז – רק לאחר תחנונים שלי. לא יכולתי לבקש ממנו להתלבש כמו איש אצולה מהמאה ה- 16 ועוד לשלם על זה כ- 500 €….
סיור בין מסכות ונציאניות, גונדולות ועוד
סיור נוסף שנרשמנו אליו היה מעין סיור של “מאחורי הקלעים”. להפתענו, ולהפתעת המדריכה, אנחנו היינו היחידים שנרשמנו באותו היום לסיור הזה. היא עשתה לנו סיור רגלי ארוך בין סמטאות העיר הקסומות. עברנו בין עסקים מקומיים וחנויות מיוחדות:
- חנות שבה מכינים מסכות מעיסת נייר (רובן בהשראת קומדיה דל-ארטה)
- ביקור באחד מתוך ארבעת בתי העסק שבהם עדיין מייצרים גונדולות
- היכרות עם רוכלות מבוגרות שמכינות ושמוכרות מנורות נייר מיוחדות
- נשנושים במסעדות במחירים סבירים עם מנות אותנטיות
- ועוד
בסיום הסיור עצרנו בדוכן כדי שאשים איפור סמלי לקראת טקס נעילת הקרנבל.
טיפ: אזעקות בוונציה – התרעת הצפה
פתאום באמצע הטיול שלנו בעיר נשמעה אזעקה קצת מלחיץ, חייבת לציין. אזעקה בוונציה? התחלנו מלחמת עולם שלישית? האינסטינקט שלנו היה לחזור במהרה למלון. שאלנו בקבלה מה קורה, והסבירו לנו שבעצם שמענו אזעקה המזהירה מפני גאות – כלומר שמפלס המים עולה, והעיר הולכת להיות מוצפת. בשבילם זה עניין של מה בכך. העיר מוצפת והם ממשיכים בסדר היום שלהם – רק מחליפים את הנעליים במגפי-גומי שמגיעים עד לברכיים או אפילו לירכיים.
התבשרנו שכאורחי המלון אנחנו יכולים להשאיל מגפי גומי בחינם. כמובן ששמחנו על כך, השארנו את נעלי הספורט במלון והחלפנו ללוק רפתני משהו. בעודנו חוזרים לפיאצת סן מרקו, כבר ראינו את המדרכות מוצפות, מראות אליהם אנחנו מורגלים מהארץ – לאחר הגשם הראשון. בנוסף, שמנו לב שפתאום צצו רוכלי מגפיים כפטריות שלאחר הגשם, מנסים למכור לתיירים מסכנים מגפיים בסכומים של כ- 30€. איזה מזל שחשבנו לגשת למלון….
טקס הסיום של פסטיבל המסכות בונציה
הסיטואציה היתה הזויה. אנחנו יושבים בכיכר המוצפת, שלווים ורגועים, מפלס המים אט-אט עולה, אבל לנו זה לא אכפת. לנו יש מגפיים. בינתיים על הבמה – תחרות תחפושות, כל אחת צבעונית, נהדרת ומושקעת יותר מהשנייה.
אירועי הקרנבל נחתמים במעין טקס שנקרא Svolo del Leon: ממגדל הפעמונים מגיח לו אט-אט דגל ענקי שעליו מצויר סמל העיר – אריות בצבע אדום וכתום. הדגל מחליק באיטיות רבה מראש המגדל ועד למרכז העניינים – האמפי המאולתר שבו יושב/עומד הקהל הצופה בתחרות המסכה הטובה ביותר ולאחר מכן בטקס בחירת המריה היפה ביותר של ונציה, בהשתתפותן של 12 עלמות חן.
חשוב לומר שכאשר אנחנו היינו שם, 98% מההתרחשויות היו באיטלקית בלבד, כך שלא באמת היה ניתן להבין מהי בדיוק מהות התחרות ו/או הקריטריונים שצריך לעמוד בהם על מנת לזכות בתואר הנכסף…
רוצות לחסוך כסף על המלון, האטרקציות והטיסות ועל הדרך לפרגן לי?
אם תחפשו מלונות ותסגרו מקום, אני אקבל עמלה קטנה במסגרת תוכנית שותפים של בוקינג. זה כמובן לא בא על חשבונכן, וגם אתן תיהנו ממחיר נוח. רוצות עוד הנחה ועוד יותר לפרגן? הירשמו ל – CASHDO, וקבלו קאשבק על כל קנייה בבוקינג, ב- VIATOR ב- EXPEDIA . בנוסף – תוכלו לפרגן לי אם תשתמשו באתר של VIATOR כדי לסגור לכן אטרקציות בונציה והסביבה. . יש שם אחלה דילים בשבילכם ואם תרכשו שם אני גם אקבל עמלה קטנה שתוכל לעזור לי להמשיך לתת לכן את התוכן שאתן אוהבות.
גם אני הזמנתי את המלון דרך BOOKING, את האטרקציות דרך VIATOR ואת הטיסות דרך EXPEDIA באמצעות cashdo. זוהי חברת קאשבק שנותנת החזרים כספיים אם רוכשים דרכה בכל מיני אתרים. יש אפשרות לרכוש בבוקינג גם דרך Ebates האמריקאית, אבל אז ההחזר הכספי הוא רק 2% משווי העסקה (אלא אם כן יש קופון ספציפי שנותן עוד הנחה). בכל מקרה שווה להכיר את האתרים האלה, כי שניהם מאפשרים ליהנות מהחזרים כספיים על טיסות ועוד כל מיני אתרי תיירות אחרים, אז שווה להירשם ולקבל סכומים נאים בחזרה.
אהבתן את הפוסט? אם כן, אשמח אם תנעצו את התמונה הזו בפינטרסט שלכן:
