הפעם טסתי יחד עם אחי הבכור כדי לחגוג לו יומולדת. חיפשנו משהו זול יחסית ובמקום ששנינו עוד לא היינו בו ומפה לשם החלטנו על חופשה באזרבייג’ן וליתר דיוק – סופש בבאקו והסביבה. אז מה יש לעשות באזור? בואו לגלות
עיר הרוחות של אזרבייג’ן
יחסית לא הרבה ישראלים מכירים את באקו, בירת אזרבייג’ן. יכול להיות בגלל שמדובר בעיר שנמצאת מדינה מוסלמית, ורוב האנשים חוששים מכך. אבל דבר אחד אני יכולה להגיד לכם שלמדתי בטיול הזה וממש הפתיע אותי לטובה – 95% מהאוכלוסיה שלה מוסלמית שיעית אבל כולם חילונים לגמרי. לא תשמעו ברחובות קולות של אימאם ממסגד, וכל תושבי העיר נראים לחלוטין מערביים.
בכלל באקו היא עיר מיוחדת שמשלבת קצת אירופה, קצת רוסיה וקצת מטורקיה. והרבה טבע מיוחד. המדינה נמצאת על דרך המשי, ולכן קבלת האחר נחוצה עבורם לקיום קשרי מסחר, והם משתדלים להיות מערביים ומתקדמים. הם מאוד שמים דגש על אומנות, תרבות, ספורט ואלה מאוד מושכים את התיירים אליה מכל רחבי העולם
במהלך הטיול שלנו הבחנתי בלא מעט “נשות טליבאן”, שהן למעשה תיירות בעיר ומגיעות מאיראן השכנה וגם מערב הסעודית, שאיתה יש להם יחסי שלום. אבל גם הן ילכו עם משקפיים של פראדה ותיק של לואי ויטון. המדריך שלקחנו נשים מקומיות ומערביות מסתובבות להן במכנסיים קצרים וגופיה ולידן נשים שמכוסות מכף רגל ועד ראש, ושתיהן מרגישות בטוחות ומוגנות.
אטרקציות בבאקו
אז מה יש לעשות כשיוצאים לחופשה באזרבייג’ן או בבאקו (שבעברית פירושה עיר הרוחות, על שם הרוח העוטפת אותה מהים הכספי)?
העיר העתיקה – כאן תוכלו לקבל הצצה אל נראו החיים פה לפני כ- 600 שנה אם תלכו אל מגדל הבתולה או אל ארמון שירוואנשה. הארמון שימש את שושלת המלך במשך כ- 100 שנה, עד שנכבש על ידי שושלת אירנית. יש בו מסגד, חמאם, מוזילאום וארמון מרכז. המגדל שנישא לגובל של כ- 30 מטר הוא סמל העיר, ועל הגג מוזיאון שממנו ניתן לתצפת על העיר והים. המקומות האלה יפים מאוד גם מבחוץ, ואינכם חייבים להיכנס אליהם כדי להתרשם.
מגדלי הלהבה – באקו היא מארג של ישן וחדש. לצד המבנים העתיקים שהזכרתי מקודם, תוכלו להבחין בערך מכל מקום בעיר, בגורדי שחקים ענקיים ומיוחדים, בצורה שמזכירה להבה. אלה הם בנייני הלהבה ובשעות הערב מוקרנים עליהם להבות דיגיטליות בשלל צבעים, שהופעים את המראה למהפנט ממש, שמשתלט על קו הרקיע. אני ממליצה לראות את “המופע” ב- HIGHLAND PARK.
מומלץ לבקר באנדרטת הקדושים (אנדרטת שאהידלאר) מקום יפה מאוד, מטופח שהוא בעצם 3 בתי קברות של חיילים שנלחמו במלחמה עם הארמנים. בסוף השדרה יש מונומנט שבו בוערת אש שגז טבעי מזין אותה. התצפית מהמקום מקסימה, רואים את כל המפרץ והעיר.
מוזיאון השטיחים – האזריים, בדומה לשכניהם האיראנים, מאוד מתגאים במלאכת טוויית השטיחים שלכם. את המוזיאון אפשר לזהות בקלות כי הוא מעוצב כשטיח מגולגל. בתוכו אינספור שטיחים מתקופות שונות, וגם השטיח הגדול בעולם. במקום גם מסבירים ומדגימים על מלאכת הטוויה – וזה ממש מהפנט להסתכל על זה. הכניסה היא כ- 7 מאנאט (15 ₪).ממש ממול המוזיאון יש את המוניקלור, מעין רכבל שלוקח אתכם במעלה ההר, וזו חוויה נחמדה למדי.
שדרות באקו – התיירים והתושבים יכולים ליהנות מטיול נחמד על הטיילת, להיכנס לבית קפה או מסעדה, לשבת על ספסל כדי לתצפת על המים, ואפילו ליהנות ממספר אטרקציות קטנות שפזורות לאורכה, למשל – שיט קצר בגנדולה בונציה הקטנה או סיבוב בגלגל ענק. לאורך הטייל יש פסלים יפים ומלא מזרקות מקסימות.
רחוב ניזאמי – זהו הרחוב הראשי ,עם הרבה פסלים, מזרקות, חנויות, מסעדות וכו’. בלילה הכל מואר ומאוד יפה. הרחוב לא מאוד גדול, אך בהחלט שמח ומרגיש אירופאי. יש בו הכול – חנויות סטייל זארה, בתי קפה ומסעדות פאסט פוד כמו מקדונלדס. לצדו יש גם סמטאות עם מסעדות שמציעות אוכל מקומי.
קניון ג’אנגליק – הגענו לקניון הזה לאחר שקיבלנו המלצות שזה ה- מקום לעשות שופינג. זה קניון גדול מאוד, עם מלא מותגים ידועים ובמחירים מאוד אטרקטיביים, הרבה יותר מבארץ. אפשר לשלם בו גם בדולרים, ביורו או באשראי ולאו דווקא בכסף מקומי. קצת הסתבכנו בלהזמין מונית לקניון, אבל בסופו של דבר מצאנו נהג ונסענו איתו.
מוזיאון היידר על שם הנשיא – בטיול שלנו שמתי לב שהאזריים מתגאים מאוד בנשיא שלהם, אלייב היידר. יש להם שדה תעופה מהמם על שמו ואפילו מוזיאון על שמו בלב הבירה, ולידו השלט I LOVE BAKU, שכדי להצטלם איתו כנראה שתצטרכו כמונו לעמוד בתור ולהיות סבלניים עד שיגיע תורכם. תמונתו של הנשיא מוצגת בשלטי ענק בכל העיר, וקשה להאמין שמדובר בדמוקרטיה ולא בדיקטטורה או בשלטון מלוכני. אבל יש במדינה הזו בחירות מדי 7 שנים, ואחד מבניו של הנשיא כבר נמצא בשלטון 3 קדנציות.
המוזיאון הלבן ובעל מבנה אדריכלי מאוד מרשים, וגם אליו לא חייבים להיכנס כדי ליהנות ממנו, אך בהחלט כדאי. יש בו מיצגים מקסימים, כולל מיניאטורות של באקו, מכוניותיו של הנשיא, תערוכת בובות יפיפה ועוד. עלות הכניסה 13 מאנאט (כ- 40 ₪).
חופשה באזרבייג’ן עם טיולי יום ואטרקציות מחוץ לעיר
מחוץ לבאקו לא קל להתנייד. התחושה היא שעברתם את הגבול למדינה עולם שלישי לאיזו מדינה מוסלית עם מכוניות סובייטיות צבעוניות וישנות שטסות על 100 קמ”ש. לכן, החלטנו להצטרף לסיורים פרטיים מחוץ לעיר ואת כולם רכשנו דרך האתר הזה.
סיור לגאבאלה
הסיור הראשון התקיים בקבוצה קטנה שכללה אותנו, שתי אחיות מדובאי ואחים מפקיסטן שגרה בגרמניה. הסיור נמשך ממש מהשעות המוקדמות יחסית של הבוקר ועד שעות הערב, והוא כולל לא מעט נסיעה. בין היתר עברנו באתרים הבאים:
מסגד ג’ומה בשאמאחי – לעיירה הזו יש שם מפתיע, כי הוא ממש נשמע לי כמו “שם אחי”. ככל הנראה, בימי כורש, מלך פרס שאיפשר את שיבת ציון, היו יהודים שהחליטו להתיישב כאן, והיתה כאן קהילה יהודית גדולה. בשמת 1859 התחוללה רעידת אדמה הרסנית במקום והקהילה היהודית נטשה את המקום. מסגד ג’ומה המרשים, שהוקם ב- 743 הוא המבנה היחיד ששרד את רעידות האדמה שהעיירה ידעה לאורך השנים. האימאם במקום מספר על יחסי כבוד וקבלת האחר, ובין היתר גם על הערכתם ליהודים ואפילו למדינת ישראל.
מפלי גוזל – התחנה הבאה שלנו בסיור היו מפל שבע היפות (Seven Beauties Waterfall) או בשמו האזרי ידי גוזל (Yeddi Gozal) זורם מהפסגות של ההרים לכבר וונדאם של גאבאלה, וזו נקודת עצירה נחמדה, אם כי תיירותית. לאורך הכביש ילדים ינסו למכור לכם זרי פרחים לראש ואגוזים. במקום עצמו יש כל מיני אטרקציות שמתאימות בעיקר לילדים ואזורי פיקניק.
אגם נוחור (Nohur Lake) – ליד האגם הגדול תוכלו ליהנות משוק של כל מיני דוכני אומנות ומזכרות, דוכני מזון, שיט בסירת פדאלים, אזורי דיג וכדומה. יש באוויר ריחות מעורבבים של “על האש”, תירס חם, נרגילה (או כמו שנקרא בשפה המקומית שושה), תבלינים ועוד. חבל שאי אפשר להתרחץ באגם. המקום די עמוס בתיירים, ומזכיר את הכנרת לדעתי אבל די נחמד מבחינת הנוף.
מסעדת אורמן (ORMAN) – אכלנו רוחת צהריים במסעדה הזו שנמצאת בלב היער. מה שמיוחד בה זה שלכל משפחה/קבוצה יש מעין בקתה משלה, שבה מגישים להם את האוכל. האוכל הוא שילוב של אוכל ביתי סטייל אוף ואורז, סלטים ושיפודים.
ריזורט / QAFQAZ Tufandag Mountain Resort – מעין ריזורט שמשלב בין אתר סקי, מגרשי גולף, ספא ושלל פינוקים. משם עלינו ברכבל לראש ההר הסמוך, שבחורף כמובן אפשר לעשות שם סקי. הרכבל עובר מעל כרי דשא ענקיים שבהם דוהרים סוסים. גובה הרכב כ- 2000 מטר והוא לקח בערך רבע שעה של נסיעה. בחלק העליון רואים עוד נוף מקסים של הרים, ומסביב יש פרות שמסתובבות באופן חופשי.
סיור לגובסטאן, מקדש האש וגאלה
הסיור של היום השני שלנו כשטסנו לחופשה באזרבייג’ן היה עם מדריך מקומי, והוא היה קצת יותר מחצי יום. הגענו חזרה ממנו לעיר בשעות אחה”צ המוקדמות. במהלך הסיור ביקרנו בכמה אתרים:
גובסטאן (QOBUSTAN) – שמורת ארץ הואדיות של אזרבייג’ן נמצאת מרחק נסיעה קצר יחסית מבאקו, באזור סלעי בעל אקלים חצי-מדברי, והיא ידועה בזכות הרי געש, בריכות של בוץ מבעבע, סלעים שונים וציורי סלע (פטרוגליפים) מלפני 6,000 שנים ויותר, שמתארים אורח חיים פרהיסטורי. הציורים מתארים אנשים, בעלי חיים, קרבות, ציד, דיג ועוד. אפילו הראו לנו שגילו במקום אבן טמבורין ששימשה ככלי נגינה. ביקרנו גם במוזיאון הממוזג, שמסביר בצורה אינטרקטיבית על הציורים ועל המקום. בעיניי זה היה ממש מרתק!
אטשגה של באקו – (Ateshgah of Baku) מגובסטאן המשכנו למקדש האש, של חברי הדת הזרתוסטרא (דת שמשלבת בין אמונתם של ההודים והפרסים). במקום יש מספר חללים שמתארים את תרבות הקהילה ומנהגיה, ובמרכזו בולט מבנה עם אש בוערת, שבעבר שימש מקום פולחן של הדת. בעבר האש בערה הודות לגז טבעי שבקע הישר מתוך האדמה, אך ב- 1969 מקורות הגז הטבעי הזה הופסקו, ולכן כיום אש התמיד מתוחזקת באמצעות גז שמוזרם אליה בצינור. המבנים מקסימים, ההיסטוריה מרתקת ובעיניי המקום נחמד, אך לא חובה. יש כאן גם חנות מזכרות ומסעדה שבה תוכלו לשבת כדי לאכול אוכל מקומי לצלילי מוזיקה אזרית.
מוזיאון המיחזור של גאלה – מהאטשגה המשכנו למוזיאון המיחזור של גאלה, שנקרא גם לפעמים “מוזיאון הזבל”. במתחם יש כמה מוזיאונים, שהמפורסם שבהם הוא המוזיאון האתנוגרפי שבו גם ביקרנו. יש בו תערוכה מתחלפת של אמנים מכל העולם שמציגים יצירות מדהימות שעשויות מחומרים ממוחזרים. זה היה מאוד מרשים בעינינו והתלהבנו ממש מכל יצירה.
עוד מקומות שכדאי לבדוק כשמתכננים חופשה באזרבייג’ן
- יאנאר דאג (Yanar Dag) – כשעה מצפון לעיר שוכן פלא טבע של ממש – מרבץ גז שזורם מתחת לאדמה ופורץ במקום אחד כאש.
- טאזה בזאר – טאזה בזאר הוא השוק המרכזי של העיר שמציע את המיטב של ריחות וטעמיה, בשילוב עם הצבעוניות הייחודית לשווקים ועם אוכל רחוב נהדר
- מסגד טאזה פיר (Taza Pir Mosque) – מסגד ענק שיגרום לכל אחד להתפעם, משילוב של רוחניות וארכיטקטורה, בעיקר ברחבת המזרק מול המבנה המרשים והמפואר.
- גבאלנד – אם אתם בקטע של פארק שעשועים עם מתקנים כיפיים, רכבות הרים, מתחם לייזר ואטרקציות ב – 3D, ואם אתם מתכננים לבקר בגאבלה, זה המקום שיהיה שווה גם להישאר ולישון שם.
המלצה על מלונות – WINTER PARK והילטון
כשטסנו אל חופשה באזרבייג’ן החלטנו לסגור במלון WINTER PARK, שהוא יחסית במרכז העיר, אבל בכל זאת לכל מקום החלטנו להתנייד במוניות כי זה פשוט זול וקל יותר. המלון היה לנו מאוד נעים, והצוות מאוד שירותי ונחמד ושמח לעזור לנו בכל שאלה. למעשה היה יום אחד שהגענו לחדר אוכל של המלון וכבר נסגר ובכל זאת הציעו לנו לשבת ושאלו אותנו מה אנחנו רוצים, וביקשנו עוגה ושתייה חמה והגישו לנו באהבה, תוך כדי שהם אומרים לנו לקחת את הזמן וליהנות. עשינו ספא במלון שהיה נעים הן מבחינת העיסוי והן מבחינת המקום עצמו, אבל לא מאוד מפואר.
אם אהבתן את הטיפים שנתתי לכן ואתן מתכננות לצאת לחופשה באזבריי’ג’ן או בבאקו, אני ממש אשמח שתזמינו מלון דרך התיבה הבאה. זו הדרך שלכן לתמוך בבלוג שלי, וליהנות ממחיר אטרקטיבי דרך חברה אמינה ומוכרת.
Booking.comאגב, אחרי שהתמקמנו במלון שלנו לאחר הנחיתה, החלטנו לצאת לארוחת ערב בבר המסתובב בהילטון. התפריט שם לא מאוד עשיר, אבל אפשר למצוא שם המבורגרים ועוד כמה מאכלים מערביים ומשביעים בעלות סבירה למדי. הגענו לבר לקראת שעת שקיעה, כדי ליהנות מהנוף גם במהלך היום, גם בשקיעה וגם במהלך הלילה. המקום היה יחסית ריק בזמן שהיינו שם בשעות האלה, אבל כשיצאנו הוא כבר די התמלא. אם אתם רוצים לבקר בעוד מסעדה מסתובבת נסו את זו שב-Baku TV Tower.
עניינים טכניים שחשוב לדעת לקראת חופשה באזרבייג’ן
צריך ויזה כדי להיכנס לבאקו. ניתן לרכוש באינטרנט בעלות 23$ או בשדה תעופה אלייהב ב20$ (מי שעושה דרך האינטרנט חייב לשמור את הויזה גם ליציאה). אנחנו קיבלנו ויזה בשדה התעופה. צריך להזין פרטים אישיים במכונה, קצת מסורבל למי שמסתבך אבל יש פקידים שעוזרים באדיבות, במהירות וביעילות, אז גדול אין צורך לעשות מהארץ.
כסף – יש מטבע מקומי באזרבייג’ן, ואי אפשר להמיר בארץ. אנחנו הבאנו דולרים והמרנו בשדה התעופה.
זמן טיסה – רק 3 שעות טיסה מישראל עם Azerbaijan Airlines. ממש כמו לטוס לטורקיה או לגאורגיה. בחזור אפילו החלטנו להתפנק במחלקת עסקים תמורת 50 יורו בלבד.
יחסי מדינות – אזרבייג’ן ביחסים מעולים עם ישראל. יש בבאקו קהילה יהודית וחלק מהמקומות התיירותיים אפילו יש שלטים שכתובים בעברית. למעשה תושבי באקו מאוד אוהבים את ישראל ואת הישראלים. בעיר יש 3 בתי כנסת, וכולם ישמחו לסייע לכם בכל עניין שתבקשו, גם אם יזהו אתכם בקלות בתור ישראלים. העיר מוכרת גז ונפט לישראל.
התניידות – בעיר עצמה אפשר להתנייד באמצעות שירות סטייל גט טקסי – משתמשים באפליקציה כדי להזמין רכב ותוך כמה דקות מגיע נהג מקומי לאסוף אתכם. המחירים זולים מאוד, בערך כמו אוטובוס בישראל. מחוץ לבאקו, קשה יותר להתנייד. לכן, כדאי לשכור רכב או לחלופין למצוא טיולים מאורגנים כמו אלו שאנחנו הצטרפנו אליהם.
אוכל – ראינו הרבה המלצות לנו על מסעדת פירוזה שמציעה אוכל מקומי. המסעדה עצמה היתה עמוסה באנשים כשביקרנו בה, התפריט לא תמיד היה ברור, והיו תמונות שניסו להמחיש את המנה, אבל המלצרים שלנו לא הבינו אנגלית, והיה קשה לתקשר איתם ולהבין מה המנה. גם קיבלנו את המנות שהזמנו בפער משמעותי. אחי מאוד נהנה מהגיוזה שהוא הזמין, אני הזמנתי משהו שהיה נראה לי טעים ובתכלס לא נהניתי ממה שאכלתי, ובסוף השלמתי ארוחה במקדונלדס. אז אם אתם בעיתייים באוכל, אולי עדיף לוותר.
קורונה – כרגע אין טיסות לבאקו, לפחות עד 1.6.2021. העיר צפויה להיפתח לתיירות עבור תיירים מחוסנים החל מקיץ 2021.
