אם אתן מתכננות ירח דבש ארצות הברית או טיול בחוף המערבי, ואתן תוהות מה יש לעשות בסן פרנסיסקו – אז ממש טוב ששאלתן – כי באמת שיש הרבה דברים מעניינים!
הקדמה
לפני שבועיים וחצי היה ממש כיף ולקח לי מלא זמן להתאפס, להתגבר על הג’ט לג ולמצוא את הזמן לכתוב לכן מה יש לעשות בסן פרנסיסקו. אז את הפוסטים הבאים אני אקדיש לעניין של הטיול הזה, שנמשך כשבועיים. השאיפה היא לכתוב פוסט לפחות פעם בשבוע, ולתת לכן טיפים שיעזרו לכן לבנות מסלול בסן פרנסיסקו, אבל וגם בשביל לתעד את החוויות והזיכרונות שלי.
השעה קצת אחרי חצות. ההתלהבות בשיאה. סופסוף הגענו לרגע הזה. היום אנחנו טסים לטיול בחוף המערבי של ארצות הברית. אני כל כך באקסייט. בודקת בפעם המיליון אם לקחתי את כל הניירת, דוחפת עוד איזה צעיף לתיק, מלטפת את פרודנס החתולה ומנסה לשכנע, ספק אותה-ספק אותי, שזה רק לקצת. פחות משבועיים. נחזור במהרה והיא בכלל לא תזכור שהלכנו. היא מביטה אליי בעיניים טובות, מבינות, אבל בכל זאת הלב נמחץ קלות. “ביי פרודנס, תשמרי על הבית ותתנהגי יפה לאפרת (הקטסיטר)”, אנחנו אומרים, ויורדים למטה לאחר שאחיו של אישי היקר הודיע שהגיע לאסוף אותנו. העמסנו את המזוודות. אחרי נסיעה של כחצי שעה, אנחנו עומדים בטרמינל 3. חיבוק ונשיקה, ונכנסים לאולם הנוסעים הממריאים.
לפני הכול – אני חייבת לעצור בדיוטי פרי
בדיוטי פרי אני פוגשת את הבוסית שלי לשעבר בכניסה לחנות של ג’יימס ריצ’רדסון. אנחנו מקשקשות וקצת מאוכזבות (ואולי קצת חשות גם תחושת הקלה) כשאנחנו מגלות שכל אחת מאיתנו טסה ליעד אחר. אבל אני מתאוששת במהירות, נכנסת לחנות הענקית, ומחפשת במבט אחר המדפים של באת’ אנד בודי וורקס. האכזבה היתה רבה כשראיתי את המבחר. יש שם ממש פריטים בסיסיים, ולא נראה לי שהמחירים יותר משתלמים מבאתר. נו טוב.
מה שכן, נורא שמחתי לראות ששינו גם את האזור של סוכריות ה- M&M. גיליתי שהכניסו מוצרים חדשים בטעם חמאת בוטנים, בייג’לה ואפילו שקדים. יאמי! בלי לחשוב פעמיים לקחתי 4+2, בהתאם למבצע. לאחר מכן המשכנו לדוכן של מייבלין וקניתי את הליפגלוס של מייבלין שאני אוהבת – superstay 24 hours. היה מבצע 3+1, אז זה חסך לי כמה שקלים.
זוהי קריאה אחרונה לטיסה אל סן פרנסיסקו
ב- 4:50 כבר היינו במטוס של KLM בדרך מנתב”ג להולנד. לא היתה מערכת בידור וגם לישון לא הצלחתי. מזל שהעתקתי לסלולר כמה סדרות, וזה העביר לי חלק מהזמן. לאחר קונקשן של שעה וחצי בשדה התעופה של אמסטרדם, שהספיק לנו בדיוק בשביל המעבר בין המטוסים, עלינו לטיסה הבאה, מאמסטרדם אל סן פרנסיסקו.
מאוד חששתי מהטיסה הזו, שהיא הארוכה ביותר מאלה שעשית בחיי. אם יש משהו שלמדתי לעשות זה לשדרג את המושבים בטיסות ארוכות, וזה בהחלט היה שווה את זה מבחינתנו. היה לנו הרבה מקום ברגליים, ויכולנו לקום ולהסתובב כמה שרק התחשק לנו.
חייבת לציין שכל כ- 3 שעות הגישו לנו ארוחה, שתייה או נשנוש וכל מה שהגישו לנו הפתיע לטובה. השתדלתי פעם בשעה-שעתיים למתוח את העצמות ולהסתובב הלוך-חזור עד השירותים. השירותים היו מאוד נקיים לאורך כל הטיסה.
כמו כן, למזלנו, הפעם היתה כן מערכת בידור, והצלחתי לראות כמה סרטים, למרות שכמה שלא שיחקתי עם הסאונד, הוא הרגיש לי לא נעים. עדיין לא החלטתי אם זה בגלל האוזניות או בכלל משהו אחר. אבל באמת שזה “בקטנה”, ואני מאחלת לכולם שאלה יהיו הצרות שלהם בטיסה.
הדיילת שלנו היתה מאוד נחמדה, ענתה באנגלית ברורה וסבלנית, חייכה חיוך נעים ולא “חיוך של דיילת”, הגישה לי את הארוחה הכשרה שהזמנתי ואמרה לי בעברית “בתיאבון” ונתנה לנו להרגיש כאילו אנחנו במחלקה ראשונה, אפילו כשהיינו במחלקת תיירים.
אחרי טיסה של יותר מ- 12 שעות, סופסוף נחתנו!
בדיוק בזמן, סופסוף נחתנו בשדה התעופה. השלטים על מחלות אקזוטיות מעט הפחידו אותי בשדה התעופה. והתור הזדחל לו לאיטו, בזמן שדמיינתי את הווירוסים מזדחלים עליי מכל התיירים שהקיפו אותי. לאחר המתנה של כמה וכמה דקות, סיימנו בהצלחה את תהליך האימגריישן, ויצאנו לשדה התעופה בחיפוש אחר המוניות של סופר שאטל, שאיתם תיאמנו הסעה לבית המלון.
קצת התברברנו בשדה התעופה, ואחרי ששאלנו את אחד השוטרים במקום איך מגיעים, הצלחנו למצוא את המוניות ולמעשה את כל ההסעות, שעומדות ממש בכניסה לשדה התעופה. הודענו לסדרן שהגענו וחיכינו למונית בחוסר סבלנות. הרגשתי שהיחס הוא כמו במוניות שירות בארץ, אבל למעשה זה הרבה יותר מאורגן: יש לחברה אפליקציה שברגע הנחיתה אתם יכולים להודיע להם שהגעתם, ואז הם מכינים לכם מונית. אבל אם לא הודעתם מראש, צריך לחכות.
לי זה היה נראה הרבה זמן, אבל בפועל חיכינו משהו כמו 10 דקות. כל פעם הם מעלים על רכב עד 7 נוסעים, ויש רק עד 3 עצירות בדרך, ככה שזה מאוד יעיל עבור הנוסעים וגם עבור סופר שאטל.
יש הרבה מה לעשות בסן פרנסיסקו – אז אל תתקמצנו על הימים!
לפני שאספר לכם על הטיול שלנו, באופן כללי יש לקח חשוב שלמדתי מהטיול הזה: לא להתקמצן על ימים. אם שאלתן את עצמכן מה יש לעשות בסן פרנסיסקו – אז יש המון! הטיול הזה היה אחד הדחוסים שארגנתי לנו, מה שהשפיע כמובן באופן משמעותי על אופן ההנאה שלנו ממנו. חשוב לקחת בחשבון זמן מנוחה והתאוששות, ובמיוחד אם גם אתם, כמונו, לא טיפוסים שרגילים ללכת ולהסתובב שעות על גבי שעות.
עוברים דרך מרגשת בדרך אל המלון שלנו בדאון טעון
בדרך אל המלון ראינו מרחוק חלק מהמבנים המפורסמים של העיר, כמו גשר הזהב, מגדל טרנס-אמריקה ועוד. אנחנו היינו האחרונים לרדת מההסעה, והנהג החליט שהוא פתח בשיחה ידידותית. שאל מאיפה אנחנו, ושמח לשמוע שאנחנו מישראל, כי יש לו ידיד בארץ, שבדיוק הוא סיים לדבר איתו בטלפון – כך לדבריו. שמנו לב שהמבטא שלו לא הכי ברור, וזה התברר לנו בהמשך כמשהו שמאפיין לא מעט נותני שירות בעיר.
מלון בסן פרנסיסקו – איפה אנחנו ישנו?
המלון נקרא Baldwin Hotel, והזמנתי אותו דרך האתר הוטל קומביינד, אתר מלונות ידוע שגם משתתף בתוכנית של קאשבק – אתר שמחזיר כסף על חלק על כל רכישה שתעשו דרכו. למי שעוד לא מכיר את האתר, יש שם ממשק משתמש מאוד ידידותי, נוח ופשוט ואפילו הוא מתורגם לעברית. מומלץ בחום להזמין ממנו, ועוד יותר מומלץ בגלל האפשרות לקנות בו דרך קאשבק.
המלון ממוקם ממש בסמוך לשער של רובע הצ’ינה טאון, בלב אזור רווי חנויות ביגוד ופריטי עיצוב לבית, ולידו סטארבאקס.
עלינו במעלית אל החדר שלנו שהיה קומה השלישית וגילינו חדר נקי וביתי, אם כי בסיסי ביותר: אין מזגן, רק מאוורר תקרה, לא מיקרוגל או מקרר. מקום שקט וסטנדרטי, בדיוק מה שאנחנו צריכים.
החדר שלנו היה מספיק מרווח, אך הכל בו הרגיש נמוך פיזית ממה שאנחנו רגילים – בעיקר בחדר הרחצה: היינו צריכים להתכופף לכיור כדי לשטוף ידיים ולהתכופף באמבטיה כדי שנוכל לחפוף שיער מתחת לדוש שמחובר לקיר.
מה שכן, גילינו בהמשך גם שכל יום החדרנית שמסדרת את החדר, מקפלת את המגבות בצורה מגניבה – ברבור, לב, חולצה וכדומה. בהחלט הפתעה נחמדה.
מה יש לעשות בסן פרנסיסקו? תתחילו בסיור ברובע מישן של סן פרנסיסקו
מבלי להתמהמה יותר מדי, החלטנו שאנחנו יוצאים לסיור ברובע מישן (MISSION), לפי הכתבה שמצאתי פה. השתמשנו ב- bart, שזו אחת הרכבות של העיר.
ציוק הגרפיטי על הקירות היו בעיניי יפים מאוד, אבל האזור הרגיש לי לא בטוח: הרבה הומלסים שיכורים ליוו אותנו לאורך חלק מהמסלול, ובאחד המקומות גם ראינו בחור מקועקע משחק בכדור עם צמד כלבים אימתניים ומשוחררים. בובי שלי היה גם עייף מהטיסה ופחות התלהב מאומנות הקיר, אז החלטנו לדלג על חלק מהמקומות, וסיימנו את המסלול די מהר.
משם המשכנו לטרגט – מעין כלבו אדיר, שילוב בין רשת מזון, רשת אופנה ורשת מוצרים לבית. קיוותי למצוא של את ה- דולר ספוט כי אני רואה בלוגריות רבות שקונות משם דברים מדהימים.
כנראה בגלל שזה טרגט שנמצא בתוך העיר ולא באאוטלט גדול בפרברים, פינת המציאות היתה צנועה יותר ובקושי קניתי שם משהו: כמה עטים ופנקס.
מצאתי שם גם חבילה במהדורה מוגבלת של M&M לרגל ההלוואין – סוכריות עדשים בטעם שוקולד ודלעת.
משם המשכנו ל- MEL’S DRIVE INN שנמצא ממש ממול. המסעדה היתה ממש נחמדה – דיינר גדול עם מבחר מנות, אלא שאני לא ממש הרגשתי טוב, כנראה בגלל העייפות המצטברת הרגשתי מסוחררת וכל מה שרציתי זה לחזור למלון, להתקלח ולישון.
לסיום, סרטון קצר שהכנתי על היום הראשון שלנו בסן פרנסיסקו:
