החלטנו לצאת לטיול שלכת ומצאנו את המקום המושלם: קיבוץ מקום גולן בצפון. איפה הכי כדאי לראות ומה כדאי לעשות באזור? מוזמנות להצטרף אליי ולגלות!
הפעם הבאתי לכן טיול בפורמט שהוא ממש כמו העתק הדבק. יצאנו ביום חמישי מהמרכז בשעות הבוקר, ותכננו אחרי שעה לעצור לאכול צהריים. לאחר מכן נגיע למלון מרום גולן לסופ”ש ובשבת נעשה צ’ק אין בצהריים ונחזור למרכז
יום מס’ 1 – ארוחת צהריים בכפר תבור
לאחר חצי מהדרך, שזה בערך שעה וחצי נסיעה עצרנו במסעדה חמודה בכפר תבור שנקראית קפהדרציה. אני אכלתי נתח אסאדו מפורק וצלוי בתנור ברוטב ברביקיו מתקתק, מונח בתוך לחמניית פרעצל עם רוטב מיונזל חרדל שמיר, מלפפון חמוץ, עגבניה ובצל סגול לצד פלחי תפו”א ונדבי בחר מנה שנקראית רביולי עננים – בצק ממולא בארטישוק ירושלמי וגבינת ריקוטה עטוף בשמנת ויין לבן עם שום, תרד, זוקיני, צ’ילי גרוס ופרמזן.
מגיעים למלון
השלכת כל כך צבעונית ויפה ורק מבאס שמזג האוויר לא לטובתנו. הגענו לכפר הנופש מרום גולן ובחרנו בחדר בזלת וישנו בבקתה מספר 65. בין הדברים הייחודיים שלו זה הנוף הצבעוני הנשקף מהחדר. גם ממש אהבתי שיש רצפה מחוממת (או שהיא רק הרגישה לי כזה) באזור של המקלחת. יש 2 טלוויזיות, חלוקים וכפכפים מפנקים, אמבטיה מאובזרת ושמו לנו פתק של ברוכים הבאים עם בקבוקי מים ושוקולד של דה קרינה.
בלובי קיבלנו מפה של המקום על כל המתחם, עם פירוט של פעילויות ואטרקציות שהמלון עצמו מציע, חלק בתוספת תשלום וחלק לא, כי לא כל כך רצינו לצאת מהמתחם נוכח מזג האוויר החורפי. זו פעם שנייה אני נתקלת במלון שמציע פעילויות משלו, וחבל שגם המלון הזה לא פרסם את כל הפעילויות מראש באתר, כי אני אדם שאוהב לדעת מראש על דברים כאלה ולתכנן את הזמן שלי בהתאם.
צבעי השלכת פשוט משגעים ואני לא מפסיקה להתלהב מהם, כאילו הייתי ילדה קטנה.
אם אתן מתכננות חופשה במרום גולן ומתחשק לכן לפרגן לי ולתמוך בבלוג שלי, אשמח שתבצעו את ההזמנה באמצעות מנוע החיפוש של BOOKING שאני שמה פה:
Booking.comארוחת ערב – לפיצל’ה
בערב הלכנו 5 דקות כדי להגיע לפיצריה-פאב בקיבוץ שנקרא פיצל’ה שמציעה גוד וייבס ואוכל טוב. אחרי התלבטות ממושכת ולא פשוטה, בהמלצת אחת העובדות של המקום, החלטנו ללכת על מנה שנקראית “המהוללת של המנהלת” – פיצה עם ריבת בצל, עלי רוקט וגבינת עיזים. נדב שאוהב מתוק ממש התלהב ממנה, אני גם נהניתי, אבל כן היה חסר לי הטעם ה- OVER מלוח שאני כל כך אוהבת של הפיצה.
יום מס’ 2 – נוסעים לעין זיוון
לפני כמה שנים נסעתי עם משלחת של בלוגריות לסקר את כפר הנופש של עין זיוון. היום החלטתי לחזור לבקר במקום בעקבות המלצה על קפה-פטיסרי שנקרא “מטרלו”. קמנו לבוקר ערפילי במיוחד והייתי בטוחה שאנחנו נהיה היחידים שהגיעו למקום, אבל כבר מרחוק ראיתי שיש תור של איזה 10-15 אנשים, אפילו שהגענו לפני שעת הפתיחה. חיכינו בסבלנות בתור ובנתיים חילקו לנו תה מחמם ועוגיות בראוניז, כדי להנעים לנו את ההמתנה.
בשעה 9:00 התחילו אט-אט להכניס אנשים. חיכינו לתורנו, בנתיים התלבטנו בין המאפים המלוחים שבסוף החלטנו לקחת רק קינוחים מתוקים מהויטרינה. אני הזמנתי קראוסון גנאש גרניום-שוקולד חלב ומאפה שקדים מתובל ונדבי הזמין מאפה תפוחים ופטיסייר לימון-פטל. שנייה אחרי שהתיישבנו קלטתי שכבר אין מקום לשבת וראיתי פתאום כזה תור ענק שלא ראו את הסוף שלו. יש להם מזל שאפשר לקחת טייק אווי.
סיור ברחבי הקיבוץ – הסדנה של יופ דה יונג ותצפית על מאגר בנטל
אמנם היה אמור להיות סיור בלוע הר בנטל אבל נוכח הערפל הכבד שפקד את האזור, הוחלט שבמקום הסיור הזה, נצא לסיור ברחבי הקיבוץ. את הסיור הדריכה ציונה, אישה תימניה חיננית בת 60 פלוס, שסיפרה לנו סיפורי היסטוריה על הקיבוץ שתובלו בסיפורים מחייה אישיים. רואים מה שהיא מחזיקה ביד? זה נדמה שזה קיפוד, אבל למעשה מדובר בערמונים. כן, כן – פשוט מקלפים מהקליפה, קולים בתנור ואפשר לנשנש.
בין היתר ציונה לקחה אותנו לסדנה של הפסל יופ דה יונג, הולנדי שבה להתנדב בישראל, התאהב והחליט להישאר בה. את הפסלים שלו ניתן לראות בכל רחבי האזור. הוא יוצר מהדמיון ומשתמש בחלקי מתכת וגרוטאות שמוצא בסביבה, פסלים של חיות, חרקים, דמויות ושלל רעיונות אחרים בכל מיני גדלים, מכמה ס”מ ועד כמה עשרות מטרים. הוא מספר שהוא מפסל במטרה לשמח את האנשים שחיים באזור. עם זאת, פסליו גם נמכרים לתיירים ולחובבי אומנות.
השמש יוצאת מבעד לעננים והופ אנחנו בדיוק מגיעים לתצפית יפה ורומנטית על מאגר בנטל ועל טורבינות הרוח של עמק הבכא. קשת של ענפים מקיפה ספסל ומספקת את התפאורה המושלמת לצילום. במקום יש פסלים ומתקנים לילדים וגם שולחנות וספסלים המתאימים למי שרוצה לעשות קצת הפסקה מהטיול הרגלי.
ארוחת צהריים בקונפאפא – פוד טראק בצפון
הבטן התחילה לקרקר לנו אז החלטנו לנסות את הפודטראק. כשמוזי הבחין בנו הוא ישר הבין מה אנחנו צריכים: פלטת בשרים לנשנוש בקטנה כדי שנוכל ללכת לישון צהריים ולהתחרע במסעדה בערב. אז הוא הכין לנו מארז עם נקניקיות עוף ובקר, בשר מפורק, נפאח (שזה סוג של צ’יפס), כרוב כבוש וירקות, רוטב הבית וכמובן בירה בזלת של רמת הגולן. הוא החליט לקרוא למנה על שמנו – “שלאפשטונדה”. במקום, שפועל רק בסופ”ש ליד הצרכנייה של הקיבוץ, יש תפריט של נשנושים שקרינוברים אוהבים.
ארוחת ערב במסעדת הבוקרים
כבר הבנתן שזה טיול למיטיבי לסת ולא למיטבי לכת? 🙂
אחרי מצוות שנ”צ של שישי הלכנו לארוחת ערב במסעדת הבוקרים שצמודה ללובי של המלון. מבחינתי זו היתה הזדמנות שוב פעם ליהנות מהקישוטים הסתווים היפים שמעטרים את הלובי ולהתחמם קצת ליד האח. המלון דואג לאורחים לארוחת שישי, ופותח את מסעדת הבוקרים במיוחד בשבילנו (בתוספת תשלום). בארוחת שישי מגישים פה מכל טוב בסגנון בופה: מרקים, דגים, בשרים, תוספות, סלטים, פירות, קינוחים… בקיצור לא תצאו מכאן רעבים.
מהארוחה חזרנו ללובי וזרמנו לערב שירה בציבור עם הצמד לארי ומנדי – זוג נשוי שמופיע בכל רחבי הארץ בשירים לועזיים משנות ה- 60 וה- 70. את הערב הם הקדישו בעיקר לביטלס והם שרו בכישרון רב, תוך שהם תיבלו את המופע עם סיפורים אישיים, מרגשים ומעניינים.
יום מס’ 3 – הר בנטל
השמש יצאה קצת אז ניצלנו את ההזמנות לנסוע להר בנטל. עלינו לפסגת ההר שנמצאת 1165 מטר מעל פני הים ומשקיפה על כל הגולן, עד לסוריה. במקום תוכלו למצוא את המסעדה עם השם הגאוני קופי ענן ולשבת בה או סתם להסתובב בשיחזור של המוצב הצבאי שהקימו שם. כמו כן במקום יש עמדת מסבירן שבלחיצת כפתור תסביר לכם על כל הנוף הנשקף לרגליכם. בנוסף, גם כאן תוכלו לראות את יצירותיו של הפסל המקומי שהזכרתי.
מאגר בנטל
נחשב למאגר ממאגרי המים הגדולים והיפים שיש באזור הגולן. נמצא בין קיבוץ מרום גולן לצד הר אביטל וחרמונית. ישנם צינורות שמובילים מים חמים וקרים מה שיוצר זרם מים חמים בטמפרטורה נעימה של עד 40 מעלות. כיף לשבת מול הצינורות או להיכנס לפלג שמוביל את המים למאגר.
הנוף לכיוון המאגר מהמם, ואפשר להשתכשך במים הנעימים ולהביט על הטורבינות. שימו לב אבל שלא תמיד יש מים חמים פה, וכדאי להתעדכן בקבוצה בטלגרם שנקראת “מים חמים בעמק ובגולן עדכונים”. כדאי גם לבדוק מאגר נוסף שנמצא 10 דקות נסיעה מכאן שנקרא מאגר עורבים.
בחזרה למלון לארוחת בוקר וסיור שלכת
חזרנו לאזור המלון ועצרנו במסעדת הר קפה כדי ליהנות מבייגל טוסט, בורקס פינוקים, טארט אגוזים. היה ממש טעים. משם חזרנו ללובי וחיכינו לחנוך שנק – האגרונום של הקיבוץ לסיור השלכת. הוא מכיר כל פרח, שיח, צמח ועץ, ומלווה אותנו במשך שעה ורבע בין אזורים ציבוריים לבין גינות פרטיות, תוך שהוא מסביר על כל העצים הצבעוניים שאנחנו רואים שהתכסו לכבוד הסתיו בצבעי כתום, אדום, חום, צהוב, סגול וירוק אחר, בעודנו זוכרים שאנחנו בעצם בתוך לוע הר געש כבוי. אני מדמיינת וממש מרגישה שאני בארץ קרה ורחוקה עם נוף משגע שרואים רק בחו”ל. אגב, כך הוא מספר יפה פה גם בחורף עם השלג, באביב עם הפריחה, ובקיץ כשעצי הפרי נותנים שלל פירות המאפשרים קטיף.
BTBHJ
